שלום אורי נתן נטע ברכהן

הרב נתן נתע ברכהן מקבל לעקח מהרבי

הרב אורי נתן נטע ברכהן - “נוט’קע” - נולד בריגא בשנת תרפ"ג, לאביו הרב אלכסנדר זוסמן הכהן ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; סבו מצד אביו היה הרב ישעיה ברכהן מחסידיו של אדמו"ר הצמח צדק, וכן גם סב אמו. אביה היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש.

שנות צעירותו

עד גיל ארבע למד ר’ נוטק’ע בחיידר, ולאחר מכן עבר ללמוד בבית ספר ‘תורה ודרך ארץ (בית ספר)’ בניהולו של הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב.

במשך כל שנות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ בריגא זכה ר' נוטק'ע להיות אצלו שבע פעמים - בתפילות ובהתוועדויות, ואף זכה להכנס עם אביו ליחידות.

הרב אליהו חיים אלטהויז היה הראשון שלמד עם ר' נוטק'ע חסידות, עוד בטרם למד בישיבת חב”ד (בריגא לא הייתה ישיבת חב”ד). היו אז מעט ספרי חסידות והרבה כתבי יד. רק כשאחיו ישעיה חנוך התקבל לרבנות בעיירה גוסטינא, התחיל ללמוד בישיבת ‘תומכי תמימים’ שהיתה קיימת בעיר זו.

לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ריגא, הם החלו לסגור בתי כנסת, ישיבות וחדרים. בין השאר נסגרה גם הישיבה ור' נותטקע עבר לריגא.

בעקבות זאת ביקש אדמו”ר הריי”צ שהתמימים ימלטו מריגא למדינות הודו או סין (שתיהן היו נתונות תחת השלטון היפני).

גם ר' נוט'קע ניסה לצאת יחד עם ר’ שמואל גורביץ אולם נתפס על הגבול ונעצר לכמה ימים. ר’ מרדכי דובין השתדל בדרגים הגבוהים לשחרר אותם.

יחד עם בני משפחתו עלה ר' נוט'קע על רכבת אחת לפני האחרונה לכיוון רוסיה. שעות ארוכות המתין עד שיצאה לדרכה. כך ניצל מגיא המוות והפך לפליט.

לאחר נסיעה מתישה הגענו לקולחוז במרחק 300 ק”מ ממוסקבה. במקום זה גר במשך כמה חודשים בהם סבל יחד עם משפחתו צרות רבות בגשמיות וברוחניות. מאוחר יותר, כשהגרמנים החלו להפציץ את האזור, ברח לסמרקנד שבאוזבקיסטן ביודעו כי חסידים רבים הגיעו לעיר זו.

לאחר המלחמה שב הרב נתן נטע לעיר הולדתו ריגא, ועם עוד כמה שרידים מוצלים החלו להקים מחדש את קהילת חב"ד המעטירה

קהילת חב"ד בריגא מתגבשת מחדש

לאחר המלחמה נישא עם בתו של הרב נחום יצחק לרמן. זמן קצר לאחר מכן נודע על אפשרות להבריח את הגבול דרך לבוב, כפי שעשו חסידים רבים, אלא שהדבר לא צלח.

כשהרב ברכהן חזר לריגא מולדתו לאחר המלחמה, הוא מצא ריגא אחרת. 000, 0 9מיהודי ריגא נספו בשואה, ורק 157 איש נותרו מכל יהודי העיר.

בשליחות חשאית מטעם הרבי לגרוזיה

הרב ברכהן לא היה צריך להמתין כדי להיות חייל של הרבי עד היחידות הראשונה. כבר בשנים בהם חי מאחורי מסך הברזל, כאשר השלטון הקומוניסטי הצר את צעדי החסידים, הוא עסק בשליחויות של הרבי. כשליח נאמן ודיסקרטי, הוא מוכן לנדב פרטים מעטים בלבד, אבל גם בהם די להבין את גודל המסירות שלו לרבי.

בשנות הכפי"ם. קיבל מסר מהרבי שעלי לנסוע לגרוזיה לבדוק את מצב היהדות שם. ר' נוטק'ע לקח חופש מהעבודה בתואנה שהוא נוסע לבית הבראה בגרוזיה לפוש קמעה מעומס העבודה.

הברחה סודית מעבר לגבולות ברית-המועצות

מבצע נוסף בו היה מעורב ר' נוטקע, היה הוצאת ביכלאך - כתבי חסידות - מברית המועצות ושליחתם לרבי. היה זה מבצע מורכב מסובך ומסוכן. במשך שנים רבות היה אחראי על הנושא החשוב הזה החסיד הרב מרדכי קוזלינר. בהמשך גוייס גם הרב ברכהן למשימה זו.

הרב ברכהן עצמו הבריח ביכלאך מחוץ לרוסיה. היה זה לאחר שנים רבות בהם ביקש לצאת מברית המועצות. פעם אחר פעם סורב. רק בשנת תשכ"ט קיבל סוף סוף את האישור המיוחל. הוא החליט לצאת ועמו כמות גדולה של ביכלאך, למרות שידע כי אם ייתפס, לא רק שיישלל ממנו רשיון היציאה, אלא הוא ישלם על כך בשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.

כשיצא מברית המועצות, בין שאר החפצים שלקח, היתה גם ספת סלון. בתוכה החביא את כל הביכלאך שהיו עבורו אוצר בלום. בתוך הספה מילא ספרי חסידות וכתבי יד. את הספה ביקש לשלוח יחד עם שאר הריהוט שנשלח ארצה באוניה.

כשהגיע לבדיקת המכס, החלו לפשפש היטב בכל החפצים. לא היתה פינה בה לא הגיעה ידם של שוטרי מעבר הגבול. עוד קודם לכן נודע לו שבין אנשי המכס ישנו גוי בשם אנטולי שאוהב לקבל שוחד. ר' נוטק'ע פגש אותו ולחץ את ידיו בחום בעודו תוחב לו בין האצבעות שטרות כסף. הוא בדק את הסכום ולא היה מרוצה. הוא שאל "ואיפה כסף בשביל אנטולי?...", בו במקום נתן לו מענק נוסף ומיד הוא נתן הוראה להחתים את כל המטען בחותמת המעידה שהמטען נבדק כראוי.

חודשים ספורים לאחר עלייתו ארצה, נסע ל 770 ומסר לרבי (באמצעות המזכירות) את כל תכולת הספה. עד מהרה יצאה תשובה מהרבי: "תשואות חן. דאס איז אמת'ע פידיון שבויים" (זהו פידיון שבויים אמיתי).

חזרה הביתה אחרי עשרים שנה

פחות מעשרים שנה שהה ר' נוטק'ע בארץ הקודש. בשנים אלו פעל להפצת יהדות ולקירוב רחוקים, בעיקר דוברי רוסית, במסגרת ארגון שמי"ר.

עם תחילת הפרסטרויקה, נסע לרוסיה בשליחות הרבי מלך המשיח. היה זה בשנת תשמ"ח, הימים הראשונים בהם החל השלטון הקומוניסטי לערוך רפורמות בחוקים הנוקשים. ארגון שמי"ר דאג להוצאות, ור' נוטק'ע יצא לדרך חזרה לעיר הולדתו.

הוא הביא עמו תשמישי קדושה רבים לצד ספרי יהדות בשפה הרוסית בהוצאת שמי"ר. מצרכים אלו היו ליהודי רוסיה דאז כמו מים קרים לנפש עייפה.

בפעם השנייה נסע בשנת תשמ"ט. השליחות החלה במוסקבה והמשכה היה בערים נוספות ברחבי ברית המועצות וביניהם עיר הולדתו ריגא. היה זה בדיוק עשרים שנה אחרי שעזב מתוך מחשבה שיותר לא ישוב למקום.

בהמשך קיבל את ברכתו של הרבי לשליחות קבועה בריגא, ויחד עם רעייתו ציפורה היו לשלוחים הראשונים בלטביה. ר' נוטק'ע התחיל בעזרה גשמית ובמקביל בהקמת מערך רוחני כמו ארגון תפילות ושיעורי יהדות. הצמאון היה גדול והעבודה רבה. השפה הלטבית שהיתה שגורה בפיו, סייעה רבות לפעילות ולקשרים שיצר עם השלטונות.

שנה לאחר מכן, בשנת תש"נ, נבחר לרבה הראשי של לטביה.

בקיץ תנש"א נפרדה לטביה מברית המועצות, והפכה למדינה עצמאית. בחוקים החדשים מותר היה לכל אזרח לקיים אורח חיים דתי, ללמד דת ולקיים פעילות דתית, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם.

בשנים הראשונות פעל הרב ברכהן במסגרת שהתאימה לאוכלוסיה המקומית. הפעילות הייתה בעיקר סביב בית הכנסת: תפילות, התוועדויות, שיעורי יהדות, אירועים בחגים. עד מהרה ידעו יהודי העיר שיש ת ת יהודים וליהדות, ורבים החלו להגיע לבית כנסת ולפעילויות הרבות שקיימו הרב ברכהן ורעייתו.

עם הזמן הוקם גם מועדון נשים ובית תבשיל. המקווה חידש את פניו, ומקורבים רבים החלו לשמור אורר חיים יהודי וחסידי.

במקביל פעל הרב ברכהן גם בקרב סטודנטים יהודים באוניברסיטאות של ריגא. בעקבות הפעילות המוצלחת הוקמה פקולטה ליהדות באחת האוניברסיטאות. סטודנטים יהודיים שמעו לראשונה בחייהם על מהותה של התורה וחיי מצוות.

פעילותו של הרב ברכהן בארבע-עשרה השנים האחרונות, עוררה את התפעלותם של יהודי העיר ושלטונות לטביה. השלטונות החליטו לערוך ערב הצדעה חגיגי לפעילותו הברוכה של הרב הראשי, יחד עם ציון יום הולדתו השמונים.

ואכן, למעלה מאלף יהודי ריגא השתתפו בחודש אדר בשנת תשס"ג בערב ההצדעה שנערך בבית הקהילה היהודית בריגא בהשתתפות נשיאת המדינה, נשיא המדינה לשעבר, שרי ממשלה, שגרירי גרמניה, רוסיה, אוקראינה, ישראל, ראשי הקהילה היהודית ועוד.

נשיאת המדינה נשאה נאום ארוך בשבחו של הרב ברכהן. בהמשך נשא דברים גם שגריר ישראל בלטביה מר אבי בנימין ששיבח את פעולותיו הברוכות של הרב ברכהן במשך השנים.