![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הלל הורביץ – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הלל הורביץ.jpg|ממוזער|הרב הלל הורביץ [[ה' יקום דמו|הי"ד]]]] | [[קובץ:הלל הורביץ.jpg|ממוזער|הרב הלל הורביץ [[ה' יקום דמו|הי"ד]]]] | ||
הרב '''הלל הורביץ''' ([[תרע"ד]]-[[תש"ב]]) היה גאון חסידי, בנו של ר' [[איצ'ה דער מתמיד]], ששימש במספר תפקידים | הרב '''הלל הורביץ''' ([[תרע"ד]] - [[תש"ב]]) היה גאון חסידי, בנו של ר' [[איצ'ה דער מתמיד]], ששימש במספר תפקידים ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] [[לטביה]] ונרצח על [[קידוש השם]] בשנת [[תש"ב]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד עם פריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ד]] לאביו החסיד הנודע ר' [[איצ'ה דער מתמיד]]. | נולד עם פריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ד]] לאביו החסיד הנודע ר' [[איצ'ה דער מתמיד]]. | ||
בשנת תרע"ט, בהיותו בגיל 5, התייתם מאמו. | בשנת [[תרע"ט]], בהיותו בגיל 5, התייתם מאמו. | ||
לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] חיפש אביו לעזוב את [[רוסיה]] בעקבותיו ושאל את הרבי האם לבקש היתר יציאה גם עבור שני בניו הצעירים, הלל | לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] חיפש אביו לעזוב את [[רוסיה]] בעקבותיו ושאל את הרבי האם לבקש היתר יציאה גם עבור שני בניו הצעירים, הלל ו[[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל]]. [[הרבי הריי"צ]] השיב לו במכתב: {{ציטוטון|ע"ד בניו הלל ושמואל יחיו, ראוי היה שיקחם עמדו, ובוודאי בעזה"י ימצא מקום עבורם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]}}. | ||
לפועל, במשך כארבע שנים, | לפועל, במשך כארבע שנים, מ[[תרפ"ט]] עד [[תרצ"ג]], הגיש ר' יצחק פעם אחר פעם בקשה לקבל היתר יציאה, וכל פעם בקשתו נדחתה ובחודש [[תשרי]] [[תרצ"ג]] הודיעו לו השלטונות שיורשה לצאת, אך בתנאי שבני ביתו יישארו ב[[רוסיה]]. | ||
הלל נותר ברוסיה בעוד אביו הצליח לצאת את גבולות המדינה, ובהמשך הצליח לצאת אף הוא, ושימש כר"מ | הלל נותר ברוסיה בעוד אביו הצליח לצאת את גבולות המדינה, ובהמשך הצליח לצאת אף הוא, ושימש כר"מ ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בדנקרה, [[לטביה]]. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]] ב[[י"ז אלול]] [[ת"ש]] עם רעייתו מרת רבקה, בתו של החסיד הרב [[רפאל כהן]] רבה של [[ריגא]]. | בהגיעו לגיל [[נישואין]], התחתן בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]] ב[[י"ז אלול]] [[ת"ש]] עם רעייתו מרת רבקה, בתו של החסיד הרב [[רפאל כהן]] רבה של [[ריגא]]. | ||
לאחר נישואיו, שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב לאביו ר' איצ'ה דער מתמיד בו כתב שיש לראות מה ניתן לעשות על מנת לגרום לבנו להפוך לרב בליווענהוף, לטביה, לאחר שהרב הקודם שכיהן בעיר הרב אברהם בנימין טייץ ברח | לאחר נישואיו, שיגר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לאביו ר' איצ'ה דער מתמיד בו כתב שיש לראות מה ניתן לעשות על מנת לגרום לבנו להפוך לרב בליווענהוף, [[לטביה]], לאחר שהרב הקודם שכיהן בעיר הרב אברהם בנימין טייץ ברח ל[[ארצות הברית|אמריקה]] מאימת המלחמה, לפועל, ככל הידוע הדבר לא הגיע לידי גמר, והוא כיהן כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר גוסטיני. | ||
נרצח ב[[ | נרצח ב[[השואה|שואה]] על ידי הנאצים ב[[ריגא]] בשנת [[תש"ב]], אך התאריך המדוייק בו הדבר אירע לא ברור באופן וודאי{{הערה|בעבר נטען שהיה זה ב[[י' כסלו]] [[תש"ב]], אך הדבר לא ברור בצורה מוחלטת.}}. | ||
בשנת [[תשפ"ב]] נחשפה תמונתו על ידי שליח הרבי בריגא הרב [[מרדכי גלזמן]]{{הערה|1=[https://anash.org/exclusive-photo-discovered-of-r-hillel-gurevitch-hyd/ דיווח באתר אנ"ש].}}. | בשנת [[תשפ"ב]] נחשפה תמונתו על ידי שליח הרבי בריגא הרב [[מרדכי גלזמן]]{{הערה|1=[https://anash.org/exclusive-photo-discovered-of-r-hillel-gurevitch-hyd/ דיווח באתר אנ"ש].}}. | ||
גרסה מ־15:04, 2 בפברואר 2026
הרב הלל הורביץ (תרע"ד - תש"ב) היה גאון חסידי, בנו של ר' איצ'ה דער מתמיד, ששימש במספר תפקידים בישיבות תומכי תמימים לטביה ונרצח על קידוש השם בשנת תש"ב.
תולדות חיים
נולד עם פריצתה של מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד לאביו החסיד הנודע ר' איצ'ה דער מתמיד.
בשנת תרע"ט, בהיותו בגיל 5, התייתם מאמו.
לאחר שאדמו"ר הריי"צ עזב את רוסיה חיפש אביו לעזוב את רוסיה בעקבותיו ושאל את הרבי האם לבקש היתר יציאה גם עבור שני בניו הצעירים, הלל ושמואל. הרבי הריי"צ השיב לו במכתב: "ע"ד בניו הלל ושמואל יחיו, ראוי היה שיקחם עמדו, ובוודאי בעזה"י ימצא מקום עבורם בגשמיות וברוחניות".
לפועל, במשך כארבע שנים, מתרפ"ט עד תרצ"ג, הגיש ר' יצחק פעם אחר פעם בקשה לקבל היתר יציאה, וכל פעם בקשתו נדחתה ובחודש תשרי תרצ"ג הודיעו לו השלטונות שיורשה לצאת, אך בתנאי שבני ביתו יישארו ברוסיה.
הלל נותר ברוסיה בעוד אביו הצליח לצאת את גבולות המדינה, ובהמשך הצליח לצאת אף הוא, ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בדנקרה, לטביה.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בעיצומה של מלחמת העולם השניה בי"ז אלול ת"ש עם רעייתו מרת רבקה, בתו של החסיד הרב רפאל כהן רבה של ריגא.
לאחר נישואיו, שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב לאביו ר' איצ'ה דער מתמיד בו כתב שיש לראות מה ניתן לעשות על מנת לגרום לבנו להפוך לרב בליווענהוף, לטביה, לאחר שהרב הקודם שכיהן בעיר הרב אברהם בנימין טייץ ברח לאמריקה מאימת המלחמה, לפועל, ככל הידוע הדבר לא הגיע לידי גמר, והוא כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בעיר גוסטיני.
נרצח בשואה על ידי הנאצים בריגא בשנת תש"ב, אך התאריך המדוייק בו הדבר אירע לא ברור באופן וודאי[1].
בשנת תשפ"ב נחשפה תמונתו על ידי שליח הרבי בריגא הרב מרדכי גלזמן[2].
הערות שוליים
- ^ בעבר נטען שהיה זה בי' כסלו תש"ב, אך הדבר לא ברור בצורה מוחלטת.
- ^ דיווח באתר אנ"ש.