רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא''' היה תנא ומוזכר במסכת אבות. שמו רומז על שלושת הסימנים של בני ישר…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''חנינא''' רומז על הענין של [[גמילות חסדים]], לשון חן וחסד. | '''חנינא''' רומז על הענין של [[גמילות חסדים]], לשון חן וחסד. | ||
'''דוסא''' מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו ריח ואין לו טעם {{הערת שוליים|ויקרא רבה פ"ל י"ב}}, כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש{{הערת שוליים|1=[[התועדויות]] [[תשמ"ז]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=4bcae8e7-3681-488f-bdd6-04fe4db96380&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=550 ח"ג].}} | |||
== אמרותיו == | == אמרותיו == | ||
גרסה מ־01:25, 27 ביולי 2010
רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא היה תנא ומוזכר במסכת אבות.
שמו רומז על שלושת הסימנים של בני ישראל.
חלפתא רומז על ענין הבושה, שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלי םאותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "כפר חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום.
חנינא רומז על הענין של גמילות חסדים, לשון חן וחסד.
דוסא מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו ריח ואין לו טעם [1], כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש[2]
אמרותיו
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם.