רב (אמורא): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
לרב היו כמה בנים שמוזכרים ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]], אחד מהם היה חייא בר רב, אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.
לרב היו כמה בנים שמוזכרים ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]], אחד מהם היה חייא בר רב, אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.


כאשר אחד מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|מוזכר בשם ר' מרדכי.}} הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערות שוליים|ס"ט ע"ב.}} אויף דעם מאמר:
כאשר אחד מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|מוזכר בשם ר' מרדכי.}} הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|ס"ט ע"ב.}}:


אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערת שוליים|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים|ימי חול נמנו תחלה – רש"י.}} ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון{{הערת שוליים|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש"י.}}
אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערת שוליים|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים|ימי חול נמנו תחלה – רש"י.}} ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון{{הערת שוליים|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש"י.}}
שורה 14: שורה 14:
מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.
מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.


העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח"כ משמא יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.
העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח"כ משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:אמוראים]]

גרסה מ־23:46, 21 ביולי 2010

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

רב הוא גדול האמוראים שבדורו, והיה בדורו של שמואל ושל רבי יוחנן.

הוא אחיינו של רבי חייא, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.[1]המהר"ל[2] מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך[3] רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.

בן דודו של רבה בר בר חנה.

בתורת החסידות

לרב היו כמה בנים שמוזכרים בתלמוד, אחד מהם היה חייא בר רב, אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.

כאשר אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב[4] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב[5] את המאמר הבא במסכת שבת[6]:

אמר רב הונא היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששת ימים[7] ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם[8] ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון[9]

מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה ספירות, ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

העבודה של שבת היא תפילה, והעבודה של ימי החול היא תורה. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח"כ משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

הערות שוליים

  1. כתובות ח, א.
  2. הליכות עולם.
  3. ערך רב.
  4. מוזכר בשם ר' מרדכי.
  5. כתר שם טוב הוספות.
  6. ס"ט ע"ב.
  7. מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש"י.
  8. ימי חול נמנו תחלה – רש"י.
  9. שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש"י.