תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(עיין באולם דיונים/ארכיון 4#הוספת "השלמות".) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו'. | '''למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו'. | ||
וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [{{כתב קטן|בכתב יד הנוסחא}} הנעשה בחוץ. {{כתב קטן|ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכתב יד}}] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש. | וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [{{כתב קטן|בכתב יד הנוסחא}} הנעשה בחוץ. {{כתב קטן|ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכתב יד}}] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש. | ||
אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] | אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[זעיר אנפין]]. אכן בשריפת ה[[פרה אדומה]] הנה על ידי השלכת [[עץ ארז]] ו[[אזוב]] וכו' ונתינת מים חיים אל האפר, נקרא בשם [[קידוש מי חטאת]] במשנה והיא בחינת [[קודש העליון|קדש העליון]] הנקרא בשם "[[טלא דבדולחא]]"; כמו שכתוב ב[[זוהר]] הקדוש, שהיא בחינת [[חכמה עילאה]] ו[[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]], ועלה איתמר בדוכתי טובא ב[[זוהר הקדוש]], בחכמה אתברירו, ו[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא, דהיינו [[עולם התיקון]], ש[[עבודת הבירורים|נתברר]] ונתתקן על ידי [[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]] מ[[עולם התהו]] ו[[שבירת הכלים]] שנפלו ב[[בי"ע|בריאה יצירה עשייה]] וכו' כנודע. | ||
ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]: | ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]: | ||
גרסה מ־11:27, 19 ביולי 2010
כח מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב לוי יצחק נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב מאיר נשמתו עדן:
למה נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו'. וצריך להבין למה נסמכה דוקא לפרה אדומה הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה רחמנא [בכתב יד הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכתב יד] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי המזבח כפרה ממש. אמנם נודע מזוהר הקדוש והאריז"ל, סוד הקרבנות שעל גבי המזבח, הן בחינת העלאת מיין נוקבין מנפש הבהמית שבנוגה אל שרשן ומקורן הן בחינת ד' חיות שבמרכבה הנושאות את הכסא, פני שור ופני נשר וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים מיין דוכרין מבחינת אדם שעל הכסא הנקרא בשם מלכא וזעיר אנפין. אכן בשריפת הפרה אדומה הנה על ידי השלכת עץ ארז ואזוב וכו' ונתינת מים חיים אל האפר, נקרא בשם קידוש מי חטאת במשנה והיא בחינת קדש העליון הנקרא בשם "טלא דבדולחא"; כמו שכתוב בזוהר הקדוש, שהיא בחינת חכמה עילאה ומוחא סתימאה דאריך אנפין, ועלה איתמר בדוכתי טובא בזוהר הקדוש, בחכמה אתברירו, ואתהפכא חשוכא לנהורא, דהיינו עולם התיקון, שנתברר ונתתקן על ידי מוחא סתימאה דאריך אנפין מעולם התהו ושבירת הכלים שנפלו בבריאה יצירה עשייה וכו' כנודע. ולזאת מטהרת טומאת המת אף שהוא אבי אבות וכו' ולמטה מטה מנוגה:
והנה מודעת זאת דאבא יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", אותיות "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת צדיקי עליון עובדי ה' באהבה במסירת נפשם לה' בחייהם, ערבית ושחרית בקריאת שמע שעל ידי זה היו מעלים מיין נוקבין לאבא ואמא בקריאת שמע כידוע. (וכן בתלמוד תורה דמחכמה נפקא) ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת מיין דכורין מתיקון "ונוצר חסד", והם הם המאירים בבחינת גילוי בפטירתם, כנודע שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחי'נת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו. והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" בפטירתן, מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב הארץ, לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מג' קליפות הטמאות שלמטה מנוגה, לפי שמזל ד"נוצר" ממוחא סתימא דאריך אנפין, מקור הבירורים ואתהפכא חשוכא דשבירת הכלים לנהורא דעולם התיקון. מה שאין כן בקרבנות שעל גבי המזבח, שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות נפש הבהמית שמנוגה, כמו שכתוב בלקוטי תורה פרשת ויקרא, ולכן נסמכה לפרשת פרה דוקא, מה פרה וכו' ובילקוט פרשת שמיני הגיה מי חטאת וכו':