בר כוזיבא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:איסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל. הכיתובת - אלעזר הכהן, יש המזהים אותו כאלעזר המודעי, דוד של בר-כוזיבא]] | [[קובץ:איסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל. הכיתובת - אלעזר הכהן, יש המזהים אותו כאלעזר המודעי, דוד של בר-כוזיבא]] | ||
[[קובץ:בר כוזיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מרד בר כוכבא. בחזית: בית המקדש]] | [[קובץ:בר כוזיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מרד בר כוכבא. בחזית: בית המקדש]] | ||
'''בר כוזיבא''' היה השם שנתן ה[[תנא]] רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]".<REF> ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.</REF> על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא | '''בר כוזיבא''' היה השם שנתן ה[[תנא]] רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]".<REF> ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.</REF> (=זה הוא מלך המשיח). על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא, שאכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי ל[[ביאת משיח]], אך אנשי הדור לא היו ראויים לכך.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=fb27159d-b1ac-4080-b117-daf6727dc7ce&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90&pgnum=182 תורת מנחם תשי"ג ח"א עמ' 156 (182)]</REF> | ||
== הורגיו == | == הורגיו == | ||
יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]],<REF>[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]</REF> מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח ודאין]], והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח.<REF>רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.</REF>. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, '''אחרי''' שרפו ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.<REF>רדב"ז שם.</REF>אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו [[מלך המשיח]] | יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]],<REF>[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]</REF> מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח ודאין]], והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח.<REF>רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.</REF>. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, '''אחרי''' שרפו (=נחלשו) ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.<REF>רדב"ז שם.</REF> אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו [[מלך המשיח]] שהרי אינו מורח וודאין,<REF>רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.</REF> והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ"ז]</REF> | ||
== סימני משיח == | == סימני משיח == | ||
גרסה מ־16:34, 10 במאי 2011
בר כוזיבא היה השם שנתן התנא רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא מלכא משיחא".[1] (=זה הוא מלך המשיח). על פי תורת החסידות ההסבר לכך הוא, שאכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי לביאת משיח, אך אנשי הדור לא היו ראויים לכך.[2]
הורגיו
יש אומרים כי ישראל הרגו את בר כוזיבא,[3] מכיון שלא היה לו את הסימן של מורח ודאין, והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח.[4]. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, אחרי שרפו (=נחלשו) ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.[5] אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו מלך המשיח שהרי אינו מורח וודאין,[6] והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו.[7]
סימני משיח
בתחילה היו לו את הסימנים שכותב הרמב"ם שצריך להיות למלך המשיח, אך בסופו של דבר הוא לא גאל את ישראל בפועל.
על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עונותיו, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, והרמב"ם פוסק כדעה השניה.
לשאלה מדוע הקב"ה גרם למצב כזה שיהיה בחזקת משיח אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב"ם[8] שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.
הערות שוליים
- ↑ ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.
- ↑ תורת מנחם תשי"ג ח"א עמ' 156 (182)
- ↑ ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.
- ↑ רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.
- ↑ רדב"ז שם.
- ↑ רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז
- ↑ בפ"י מהלכות מלכים, (לפני הצנזורה).