תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{למ}}
 = תלמוד בבלי =
-קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
 {| class="wikitable"
 !ספרות חז"ל
@@ שורה 180: / שורה 178: @@
 === אגדה בתלמוד ===
-: ערך מורחב – '''אגדה (יהדות)'''
 בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי אגדה רבים. חלקם נתפרסמו והפכו ל'נכסי צאן ברזל' של עם ישראל. לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו "אגדתא דרבה בר בר חנה" בבבא בתרא, ומשום כך נוטים פרשנים בולטים לבאר אותם על דרך בצורה אליגורית בדרך הסוד. יש באגדות אלו גם חומר היסטורי רב. כמה מקטעי האגדה, בעיקר אלו מהם העוסקים באותו האיש, הושמטו בידי מצנזרים נוצריים, ושבו לתלמוד רק במהדורותיו החדשות.
@@ שורה 211: / שורה 207: @@
 === צנזורה ואנטישמיות בעקבות התלמוד ===
-: ערך מורחב – '''צנזורה על ספרים עבריים'''
 מאז חתימת התלמוד, קמו לתלמוד שונאים רבים שהוציאו את דיבתו רעה, במה שהחשיבו פסקאות בתלמוד להסתה ולשנאת הזר (הלא הוא: הגוי) או להפקרת רכושו או להצלת חייו. אותם מבקרים התרעמו על ציטוטים מן התלמוד, כגון: "אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויין אדם", "עם הדומה לחמור", "גזל הנכרי מותר" וכן מסוגיות כגון סוגיית ה"מורידין ואין מעלין".
-חלק מהסוגיות שצונזרו מהגמרא, הושמטו בשל רגישותן לנצרות. חלקן הרגיש ביותר עוסקות במייסד הנצרות, אותו האיש (ראו גם ישו ביהדות). לדוגמה, על פי הגמרא שצונזרה ממסכת סנהדרין מופיע תיאור הוצאתו להורג של אותו האיש על ידי הסנהדרין כיוון ש"כישף והסית והדיח" (דף מג ע"א). כמו כן, מסופר סיפור יציאתו לתרבות רעה, כיוון שאחד מהזוגות, יהושע בן פרחיה, נידה אותו.
+חלק מהסוגיות שצונזרו מהגמרא, הושמטו בשל רגישותן לנצרות. חלקן הרגיש ביותר עוסקות במייסד הנצרות, אותו האיש לדוגמה, על פי הגמרא שצונזרה ממסכת סנהדרין מופיע תיאור הוצאתו להורג של אותו האיש על ידי הסנהדרין כיוון ש"כישף והסית והדיח" (דף מג ע"א). כמו כן, מסופר סיפור יציאתו לתרבות רעה, כיוון שאחד מהזוגות, יהושע בן פרחיה, נידה אותו.
 במחצית השנייה של המאה ה-16 התמסד הטיפול בצנזור התלמוד (וספרים נוספים) באיטליה. צנזורים, לעיתים קרובות יהודים מומרים, עברו על הטקסטים ומחקו בדיו חלקים "בעייתיים". אחד הצנזורים המפורסמים ביותר היה שמואל ביבס. ביבס נולד בירושלים, התחנך בצפת שם כיהן כרב ודיין. הוא למד רפואה ונסע לעבוד כרופא בקהיל. הסולטאן קושטא הזמין אותו להיות רופאו האישי ובזה עסק 16 שנה. ב 1593 המיר את דתו לנצרות ושינה את שמו לדומניקו ג'רוזלימיטנו. על מנת להקל על צנזורים הוא ערך את ספר הזיקוק - רשימה של ספרים יהודיים הדורשים בדיקה וצנזורה.
@@ שורה 222: / שורה 217: @@
 ==== שריפת התלמוד ====
-: ערך מורחב – '''שריפת התלמוד'''
 במשך הגלות אירעו מספר פעמים טקסי שריפה פומביים של התלמוד, בעיקר בידי אנשי דת נוצריים או משומדים. הידועים שבהם הם שריפת פריז בשנת 1244, ושריפת איטליה בשנת 1553.
@@ שורה 246: / שורה 239: @@
 בהיותו בסיס לספר חוקים, קיים התלמוד את הייעוד שהורו עליו יוצרי התורה שבעל פה: "עשו סייג לתורה", וכלל את גזירות חכמים לשעה ולדורות, לפי צורך דור האמוראים, אף שאלו לא היו קיימות עדיין בתקופת התנאים.
-=== פרשנות התלמוד ===
-: ערך מורחב – '''פרשנות התלמוד הבבלי'''
-עיקר היצירה הספרותית בעם ישראל מאז חתימת התלמוד ועד ימינו הינו בפרשנות התלמוד - במישרין או בעקיפין (כלומר: דרך ספרות השו"ת, אגדה וכיוצא בזה). התלמוד על פרשניו מכיל תשובות מפולפלות ברמה גבוהה של תחכום ולוגיקה, וההכרח הדתי להבינו היטב וליישב סתירות שעולות מההעמקה בו הביא לשכלול דרכי הלימוד ולשיטת הפלפול. זו הפכה לאחד מתווי ההיכר הבולטים של היהודי העוסק בתלמוד.
 === השפעה תרבותית ===
@@ שורה 260: / שורה 247: @@
 == לימוד התלמוד בדורינו ==
-: ערך מורחב – '''דרכי לימוד בתלמוד'''
 לאורך הדורות היווה לימוד התלמוד את עיקר הלימוד של בני הישיבות. התלמוד נחשב לבסיס ההלכה לגבי כל תחומי החיים במשפט ובהלכה, והיווה קרקע פורייה לפיתוח יכולות למדניות, בהן חכמת הפלפול והפסיקה. גם היום מהווה התלמוד את עיקר הלימוד ברוב רובם של מוסדות הלימוד התורניים, בעיקר בקרב הישיבות. לעומת זאת, ב"כוללים" מסויימים ניתן למצוא דגש רב יותר ללימוד ספרי ההלכה (הפסקניים), כמו ה"שולחן ערוך" ונושאי-כליו. ב"כוללים" אחרים, משלבים בין השניים, ולומדים את התלמוד בפלפול ובהרחבה של מפרשי התלמוד, ועל בסיס זה מבססים את יסודות הפסיקה ההלכתית, עד הפסיקה המעשית.
-ישנם מספר סגנונות מסורתיים ללימוד התלמוד. חלוקה עקרונית אחת היא בין שתי צורות לימוד עקרוניות: לימוד בקיאותי ("בקיאות"), להקפה של הידע בצורה מהירה, או לימוד מעמיק של סוגיה, כולל הרחבות לראשונים ואחרונים ("עיון").
+ישנם מספר סגנונות מסורתיים ללימוד התלמוד. חלוקה עקרונית אחת היא בין שתי צורות לימוד עקרוניות: לימוד בקיאותי ("גירסא"), להקפה של הידע בצורה מהירה, או לימוד מעמיק של סוגיה, כולל הרחבות לראשונים ואחרונים ("עיונא").
-דוגמה קלאסית של לימוד בקיאותי הוא מפעל הדף היומי, שבו לומדים כל יום דף אחד, במטרה להקיף את התלמוד בתוך שבע שנים וחצי. לימוד גמרא בבקיאות יחד עם פירוש רש"י ותוספות מכונה גפ"ת ('''ג'''מרא '''פ'''ירוש רש"י '''ת'''וספות), וכך היא דרך לימוד הבקיאות המקובלת ברוב הישיבות. המהר"ל מפראג יצא נגד לימוד סדיר של התוספות, וישנן ישיבות (כדוגמת ישיבת תורת החיים וישיבת נתיבות יוסף) שמיישמות זאת הלכה למעשה, ואינן לומדות תוספות בלימוד הבקיאותי.
-לימוד העיון נעשה בסגנונות שונים. בעבר נפוצה שיטת הפלפול, והשיטה המקובלת בהרבה ישיבות ליטאיות היא שיטת בריסק ועיבודים שלה. ברוב הישיבות הליטאיות, משקל לימוד העיון נכבד ביותר לעומת לימוד הבקיאות, למרות התנגדותם המפורשת של כמה מגדולי ראשי הישיבות, ובהקשר זה ניתן לציין למשל את הרב שך, ואת הרב שלמה זלמן אויערבך. כיום משלבים במרבית הישיבות לימוד בעיון בחלק מה"סדרים" - לרוב סדר א' ובחלק מהישיבות גם סדר ג', ולימוד בבקיאות בחלקו השני של היום - לרוב סדר ב' ובחלק מהישיבות גם סדר ג'. במתכונת זו הספק הלימוד בשנה הוא מסכת אחת או שנים בלבד מתוך כ-15 "מסכתות ישיבתיות" בלבד (מתוך כל 37 מסכתות הש"ס): שבת, פסחים, סוכה, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות ושבועות. תלמיד שלומד שבע שנים מחייו בישיבה רגילה, לומד איפוא כעשר מסכתות בלבד. בישיבות שונות נהוגה גם שיטת לימוד "אליבא דהלכתא", ובהם העיון מתמקד בלימוד הסוגיא כפי שהסיקו ממנה הפוסקים לדורותיהם הלכה למעשה. ומנגד שיטת העיון הספרדית, בה ניתן דגש רב על הבנת עומק הסוגיה על כל פרטייה ולנתח את מסקנות הסוגיא של כל שיטה בראשונים, על בסיס הבנה חד משמעית של כל ראשון בסוגיא.
+דוגמה קלאסית של לימוד לגירסא הוא מפעל הדף היומי, שבו לומדים כל יום דף אחד, במטרה להקיף את התלמוד בתוך שבע שנים וחצי. לימוד גמרא בבקיאות יחד עם פירוש רש"י ותוספות מכונה גפ"ת ('''ג'''מרא '''פ'''ירוש רש"י '''ת'''וספות), וכך היא דרך לימוד הבקיאות המקובלת ברוב הישיבות. המהר"ל מפראג יצא נגד לימוד סדיר של התוספות,
-בממסד החסידי ניכרת נטייה - לעיתים גם העדפה - ללימוד הבקיאות לצד לימוד העיון. ניתן לציין למשל את מפעל הש"ס של חסידות צאנז, וכן את החלטתו של האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, לשנות את השיטה, על ידי ביטול מוחלט של לימוד העיון בישיבות הכפופות לו, ומאז לומדים בהן רק בבקיאות. אלו דוגמאות יחידות, ובדרך כלל יש עירוב בין השיטות.
 == תרגומים ==
@@ שורה 276: / שורה 258: @@
 == דפוסים ומהדורות ==
-: ערך מורחב – '''דפוסי התלמוד'''
 מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ"ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ"ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג, וזכתה לכינוי ש"ס ונציה. ש"ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.
@@ שורה 287: / שורה 267: @@
 החל משנת 1965 החלו להתפרסם מהדורות מבוארות של התלמוד, הכוללות ביאור צמוד למילות התלמוד בשפה המדוברת, לצד הסבר מפורט של הסוגיא לקוראים שאינם בקיאים בתלמוד. להלן חלק מהמהדורות הנפוצות:
-* תלמוד שטיינזלץ - מאת הרב עדין אבן ישראל, הביאור המקיף הראשון. הביאור ספג ביקורת בקרב מקצת חוגים חרדיים<sup>[דרושה הבהרה]</sup>.
+* תלמוד שטיינזלץ - מאת הרב עדין אבן ישראל, הביאור המקיף הראשון. הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור<sup>[דרושה הבהרה]</sup>.
 * מהדורת שוטנשטיין - בהוצאת ארטסקרול, תחילה באנגלית ולאחר מכן גם בעברית וצרפתית.
 * מתיבתא - בהוצאת מכון עוז והדר, כולל פירוש על התוספות ורש"י וכן מדור ביאורים מורחב.
@@ שורה 342: / שורה 322: @@
 * 20 עובדות על התלמוד שכל אחד צריך לדעת, באתר בית חב"ד
 * התלמוד: ספרים, כתבי יד, מאמרים ועוד, באתר הספרייה הלאומית
+== הערות שוליים ==
+# ↑ יוצאים מן הכלל הם סדר זרעים וסדר טהרות שלהם אין תלמוד בבלי, למעט מסכת ברכות (מסדר זרעים) ומסכת נידה (מסדר טהרות). רש"י מסביר שגופי הלכות אלו עסקו בסוגיות הקשורות למצוות התלויות בארץ, ולכן האמוראים בבבל לא עסקו בהן באופן רציף.
+# ↑ הרב יהודה פרומן, התלמוד כהוויתו, פרק ארבעה-עשר: רבנן סבוראי, תשרי תשס"ד, אתר דעת
+# ↑ הקדמת רנ"ג לתלמוד רב ירד לבבל שנת תק"ל לשטרות (ג'תתקע"ט). למעשה זו לא תחילת פעילות הישיבות הבבליות שהשאירו רושם בתלמוד גם רב שילא שקדם לרב נזכר בתלמוד (מסכת יומא, דף כ' עמוד ב') כך שאפשר להחשיבו כראשון האמוראים.
+# ↑ חנוך אלבק, '''מבוא לתלמודים''', תל אביב, 1969, עמ' 7-3.
+# ↑ דף לג עמוד א
+# ↑ מספר זה כולל 21 דפים ממסכת שקלים מהתלמוד ירושלמי, וגם משניות קנים ומדות שנספחו בש"ס ווילנא (יחד עם מסכת תמיד) בסוף מסכת מעילה ונלמדים במסגרת הדף היומי. גם בשבעה המחזורים הראשונים של הדף היומי, המחזור היה בן 2,702 ימים, מכיוון שחלקו את מסכת שקלים ל-12 דפים כמו שהוא מודפס בש"ס סלאוויטא, במקום 21 הדפים בש"ס ווילנא, ראו מאמרו של הרב יאיר הופמן '''(באנגלית)'''. מה שכתוב שם שבש"ס סלאוויטא מסכת שקלים הייתה בת 14 איננו נכון; כפי שאפשר לראות בסריקה פה, מסכת שקלים מסתיימת בדף יג, ומכיוון שאין דף א, יש 12 דפים במסכת שקלים לפי הדפסה זו.
+# ↑ מספר הדפים לא כולל חצאי דפים
+# ↑ לפי הסדר המקורי של מסכתות הש"ס, וכפי שהוא עד היום בששה סדרי משנה, מסכת ראש השנה באה לאחר מסכת ביצה. הסדר המוכר של היום הממקם את ראש השנה לפני יומא החל רק עם הדפסת התלמוד. ראו בערך מסכת ראש השנה.
+# ↑ ההבדל בין שני המושגים הוא בעוצמת הדחייה של השיטה הנידונה. ראה פירוש רש"י, מסכת סנהדרין, דף עב, עמוד א, ד"ה קשיא. תוספות מסכת בבא בתרא דף ד, עמוד א, ד"ה והא.
+# ↑ ראה לדוגמא במסכת סנהדרין דף מ"ג א' ובהוצאת עוז והדר שם
+# ↑ רמב"ן, '''ויכוח הרמב"ן''', י-ם: ח"ד שעוועל
+# ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו עמוד א'
+# ↑ הרב יצחק שילת, בספרו "על הראשונים", משער שעריכת התלמוד החלה בימי רב אשי, בתחילת המאה ה-5.
+# ↑ הרב אברהם אבן דאוד כתב בספר 'הקבלה', שתקופת הסבוראים נסתיימה בשנת 689. אך באגרת רב שרירא גאון קובע את סיום זמן הסבוראים מאה שנה קודם לכן בשנת 587 (ג'תשמז)
+# ↑ הרב יחיאל הלפרין, '''סדר הדורות''', באתר היברובוקס.
+# ↑ "גמרא דבי רב ישי", "גמרא דכתיבין מן טפי מאתן שנין".
+# ↑ ”יש נוסחאות מן התלמוד שכתוב בהן […] וטעות סופרים היא; […] וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות […] והגיע לידי במצריים מקצת תלמוד ישן כתוב על הגווילים, כמו שהיו כותבין קודם לזמן זה בקרוב מחמש מאות שנה […]” (רמב"ם, '''משנה תורה''', ספר משפטים, הלכות מלוה ולוה, פרק ט"ו, הלכה ב (בנוסח תימני: הלכה ד).
+# ↑ דוד רוזנטל, תרומתם של כתבי היד לחקר התלמוד, באתר הספרייה הלאומית, ‏2004
+# ↑ רנ"נ רבינוביץ', '''דק"ס''', ה'תרל"ח, עמ' קמד ע"א
+# ↑ נדפס בידי שכטר, קיימברידג' 1896.
+# ↑ מהד' מצולמת: ליידן, 1912 [ירושלים 1970] (ראו: דקדוקי סופרים, רבינוביץ לתיאור מורחב)
+# ↑ גילה פריבור, '''"ספר הזיקוק" של דומיניקו ירושלמי (1555–1621) והשפעתו על הדפוס העברי''', רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן (דוקטורט), 2003
+# ↑ שמועה לא מבוססת על קיומו של כתב יד ספרדי של כל התלמוד מוזכרת בספרו של הרב יעקב לויפר, '''משונצינו ועד וילנא''', עמ' 169 הערה 7.
+# ↑ כמו באתר הספרייה הלאומית ובאתר פרויקט פרידברג
+# ↑ מרדכי מרגליות, '''חילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל''', עמ' 18.
+# ↑ שמעון דובנוב, דברי ימי עם עולם, עמ' רי
+# ↑ ראה תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו עמוד א' שכבר נכתבו הדברים בספרו של אדם הראשון, וגם יש לכך רמז בפסוקים.
+# ↑ זו רשימה של מסכתות נלמדות נפוצות. בישיבות שונות הרשימה הספציפית של המסכתות הנלמדות שונה. ראה גם ישיבה#תלמוד.
+# ↑ צופיה הירשפלד, שני קוריאנים אוחזים, באתר ynet, 24 במרץ 2011
+# ↑ איתמר מרילוס, יא-בבא קמא: הערבים לומדים גמרא מתורגמת, באתר ynet, 15 במאי 2012
+# ↑ אודות תרגום התלמוד לערבית באתר הספרייה הלאומית
+# ↑
+{| class="wikitable mw-collapsible"
+! colspan="3" |מסכתות ששה סדרי משנה
+|-
+|זרעים
+|ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)
+|-
+|מועד
+|שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)
+|-
+|נשים
+|יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)
+|-
+|נזיקין
+|מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)
+|-
+|קדשים
+|זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים
+|-
+|טהרות
+|כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין
+|-
+| colspan="3" |<small>'''ב''' – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי     '''י''' – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי</small>
+|}