חסידות אמשינוב: הבדלים בין גרסאות בדף

האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] בנו של רבי יעקב דוד ואחד ממשיכי הדרך, היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שחנאי]], הורה אדמו"ר הריי"צ לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם.

בנו  רבי [[מאיר ירחמיאל קאליש]] היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי אמשינוב אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא כהן, הרבי לא ויתר ואמר לו, כי חסיד צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערת שוליים|תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.}}

בן אחר של רבי שמעון שלום, הוא רבי ירחמיאל יהודה מאיר, חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה ארצה והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת בית וגן, בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.

כיום מכהן כאדמו"ר בן בתו של רבי מאיר, רבי יעקב אריה מיליקובסקי, חתנו של האדמו"ר מלובלין. האדמו"ר ידוע כאיש פיקח במיוחד ורבים מכל שדרות הצבור מגיעים להתייעץ עמו, על אף שהוא בורח מכל פרסום ומשתדל לעשות את כל מעשיו בהצנע לכת. התפרסם בעיקר בגלל סדר יומו המיוחד, הפעיל בכל שעות היממה ובולטת במיוחד העובדה כי נוהג להתכונן זמן רב לפני כל דבר ומאריך מאוד ב[[תפילה|תפילותיו]].