מידות (באדם) – הבדלי גרסאות
←מכל מלמדי השכלתי: סעיף במקום עיף תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ציון|ציונו]] הק' של ה[[תנא]] רבי [[יהודה בן תימא]], בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{הערה|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] | ||
''' | ה'''מידות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | ||
בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}) | בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}) | ||
== מכל מלמדי השכלתי == | == מכל מלמדי השכלתי == | ||
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה | על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם הגשמי|עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מה[[נמלה]] ודרכיה - לך אל נמלה [[עצלות|עצל]], ראה דרכיה וחכם{{הערה|משלי ו, ו.}}. | ||
הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז | הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כ[[נמר]], קל כ[[נשר]], רץ כ[[צבי]] וגבור כ[[אריה|ארי]]. | ||
כל | כל המידות, אף גם המידות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: | ||
* הצנע לכת. | * הצנע לכת. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | ||
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש{{הערה|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}. | ||
==מידות טובות ותורה== | ==מידות טובות ותורה== | ||