סיפור יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''סיפור יציאת מצרים''' הינה מצווה מהתורה, לספר ביציאת מצרים בליל הסדר. במצוות ליל הסדר ישנם שני חיו…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סיפור יציאת מצרים''' הינה מצווה | '''סיפור יציאת מצרים''' הינה מצווה מה[[תורה]], לספר ב[[יציאת מצרים]] ב[[ליל הסדר]]. | ||
במצוות [[ליל הסדר]] ישנם שני חיובים | במצוות [[ליל הסדר]] ישנם שני חיובים | ||
כלליים דזכר | כלליים דזכר ליציאת מצרים - המצוה שבדיבור, ספור ביציאת מצרים, והמצוות שבמעשה, | ||
פסח מצה ומרור. | פסח מצה ומרור. | ||
תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן ע״י ספור ביציאת מצרים | תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן ע״י ספור ביציאת מצרים ב[[דיבור]], והן על ידי מעשי וחיובי לילה זה - אכילת [[קרבן פסח|פסח]] [[מצה]] ומרור". | ||
כשם | כשם שבסיפור יציאת מצרים בדיבור, שצריך להתחיל בגנות, ״מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו״ - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו היתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור ״על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים״, שרק עי"ז קיום המצות דחירות דפסח ומצה הוא כשלימות. | ||
גדר סיפור יציאת מצרים בדיבור | כשם גדר סיפור יציאת מצרים בדיבור והנהגת חירות שבמעשה אינם רק לזכר | ||
והנהגת חירות שבמעשה אינם רק לזכר | שאבותינו היו עבדים נגאלו, אלא | ||
שאבותינו היו עבדים | |||
שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו, | שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו, | ||
דכמו בסיפור | דכמו בסיפור ביציאת מצרים "מתחיל" ומודיע | ||
שעבדים היינו לפרעה . . בנסים . . שנעשו | שעבדים היינו לפרעה . . בנסים . . שנעשו | ||
לנו ובחירותינו״ | לנו ובחירותינו״, על דרך זה הוא בחירות | ||
שבמעשה, כמ״ש | שבמעשה, כמ״ש ה[[רמב"ם]] ד"חייב אדם | ||
להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא | להראות את עצמו כאילו '''הוא בעצמו''' יצא | ||
עתה משעבוד מצרים כו׳ ועל.דבר זה | עתה משעבוד מצרים כו׳ ועל.דבר זה | ||
צוה | צוה [[הקב"ה]] בתורה וזכרת כי עבד | ||
היית כלומר כאילו אתה בעצמך הייה | היית כלומר כאילו אתה בעצמך הייה | ||
עבד ויצאת לחירות ונפדית״.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=61 עמ' 48].}} | עבד ויצאת לחירות ונפדית״.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=61 עמ' 48].}} | ||
גרסה מ־03:13, 22 ביוני 2010
סיפור יציאת מצרים הינה מצווה מהתורה, לספר ביציאת מצרים בליל הסדר.
במצוות ליל הסדר ישנם שני חיובים כלליים דזכר ליציאת מצרים - המצוה שבדיבור, ספור ביציאת מצרים, והמצוות שבמעשה, פסח מצה ומרור.
תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן ע״י ספור ביציאת מצרים בדיבור, והן על ידי מעשי וחיובי לילה זה - אכילת פסח מצה ומרור".
כשם שבסיפור יציאת מצרים בדיבור, שצריך להתחיל בגנות, ״מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו״ - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו היתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור ״על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים״, שרק עי"ז קיום המצות דחירות דפסח ומצה הוא כשלימות.
כשם גדר סיפור יציאת מצרים בדיבור והנהגת חירות שבמעשה אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים נגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו, דכמו בסיפור ביציאת מצרים "מתחיל" ומודיע שעבדים היינו לפרעה . . בנסים . . שנעשו לנו ובחירותינו״, על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמ״ש הרמב"ם ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים כו׳ ועל.דבר זה צוה הקב"ה בתורה וזכרת כי עבד היית כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית״.[1]
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ב עמ' 48.