![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בחינה – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "בלשון הקבלה קוראים למדריגות מסוימות שבם "'''בחינה'''", למשל, אומרים בחינת הכתר, בחינת החכמה, בחינת החסד. == פירוש המילה == הטעם שקוראים את הספירות, למשל בשם "בחינה", היא, כי אין להם התחלקות גשמי כמו התחלקות של החמש אצבעות היד. כי באמת למעלה הכל..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בלשון הקבלה קוראים למדריגות מסוימות | בלשון הקבלה קוראים למדריגות מסוימות בשם "'''בחינה'''", למשל, אומרים בחינת ה[[כתר]], בחינת ה[[ספירת החכמה|חכמה]], בחינת ה[[חסד]]. | ||
== פירוש המילה == | == פירוש המילה == | ||
גרסה מ־22:49, 27 בינואר 2025
בלשון הקבלה קוראים למדריגות מסוימות בשם "בחינה", למשל, אומרים בחינת הכתר, בחינת החכמה, בחינת החסד.
פירוש המילה
הטעם שקוראים את הספירות, למשל בשם "בחינה", היא, כי אין להם התחלקות גשמי כמו התחלקות של החמש אצבעות היד. כי באמת למעלה הכל נושא אחד, מכיוון שאיהו וחיוהי וגרמוהי חד, האורות והכלים הכל אחד.
הכול נושא אחד, רק שכלול מכך וכך כוחות, כמו כוח החכמה, כוח החסד. אבל זו לא התחלקות לחלקים ממש. רק כמו למשל שבחתיכת כסף אומרים שיש בו כך וכך בחינות כסף וכך וכך בחינות סיגים, שאין הם ממש נחלקים, כי הכל גוש וחתיכה אחת.
ולכן נקראים בשם "בחינה".
ומכיוון שאין התחלקות ממש, רק כך וכך כוחות, וכולם בעצם אחד, לכן, יכול גם להיות גם שיהיו בחינת אין קץ ממש[1].
