ים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''ים''' הוא המקום<ref>ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264. </ref> של איסוף כל המים שבעולם. == היסטוריה == ביום השני של בריאת העולם הקב"ה אמר שכל המים "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה. {{ציטוט|תו...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
ב[[יום שני|יום השני]] של [[בריאת העולם]] [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] אמר שכל ה[[מים]] "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה.
ב[[יום שני|יום השני]] של [[בריאת העולם]] [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] אמר שכל ה[[מים]] "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה.
{{ציטוט|תוכן=וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא [[ים|יַמִּים]]|מקור=[[בראשית]] א, י}}
{{ציטוט|תוכן=וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא [[ים|יַמִּים]]|מקור=[[בראשית]] א, י}}
== גדרו ==
הים נקרא בהלכה<ref>יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.</ref> "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול<ref name=":0">למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.</ref>. וביחד עם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי<ref name=":0" />, כמו שמובא בגמרא<ref>מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.</ref> שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים.
מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה<ref>תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.</ref>.


== בחסידות ==
== בחסידות ==

גרסה מ־03:41, 12 בנובמבר 2024

ים הוא המקום[1] של איסוף כל המים שבעולם.

היסטוריה

ביום השני של בריאת העולם הקב"ה אמר שכל המים "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים

בראשית א, י

גדרו

הים נקרא בהלכה[2] "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול[3]. וביחד עם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי[3], כמו שמובא בגמרא[4] שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים.

מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה[5].

בחסידות

ערך מורחב – עלמא דאתכסיא

הים בחסידות הוא משל לעלמא דאתכסיא, שזה מורה על הנבראים שמרגישים את מקורם, שזה מאלקות, ולא מרגישים את עמצמם כדבר נפרד. כמו שהנבראים בים (דגים) הם לא יכולים לחיות לבד, הם צריכים להיות כל הזמן במים, וברגע שפורשים מהמים מיד הם מתים.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264.
  2. יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.
  3. 3.0 3.1 למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.
  4. מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.
  5. תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.
  6. בספר המצולם בהיברו בוקס חסר מעמוד תשכא עד עמוד תשנז.