חומש תורה תמימה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה{{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}. | טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה{{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}. | ||
לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר{{הערה| | לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר{{הערה|ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ"ב, כרך ט"ז אגרת ו'פ"ד, כרך י"ח אגרת ז'כ"א, כרך כ"ח אגרת י'תתמ"ז. ליקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 250. ועוד - ראו בכתבת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [https://www.chabad.org.il/_Uploads/2614hit1401-P.pdf בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה].}}, כך שניתן לראות שהרבי משתמש גם בהערות המחבר. | ||
ביומן המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] משנת [[תשכ"ח]] מתועדים דברי הרבי בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה נוהג לעיין בספריו והעריך את דרך לימודו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1bnkbJLx8GzydZrTUMS9yERnlS_paL60P/view יומן פורים תשכ"ח].}}. | |||
===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}. | בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}. | ||
===חלוקת החומש כפרס=== | ===חלוקת החומש כפרס=== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת שלח תשפ"א | *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה''', במדור 'ניצוצי רבי', [[שבועון התקשרות]] [https://www.chabad.org.il/_Uploads/2614hit1401-P.pdf פרשת שלח תשפ"א] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות תורנית]] | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] | ||