מוח שליט על הלב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:מח שליט על הלב.jpg | [[קובץ:מח שליט על הלב.jpg|ממוזער|'מח שליט על הלב'. איור מאת יחיאל אופנר]] | ||
[[קובץ:תפילין - מח - לב.jpg|ממוזער|מח, לב ותפילין. איור: שלום פייגין]] | |||
'''מח שליט על הלב'''{{הערה|1=מושג זה מוזכר לראשונה בתניא פרק י"ב, מבוסס על מה שכתוב ב[[זוהר]] ברעיה מהימנה בפרשת פנחס.}} הוא פתגם המתאר מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, המצב ההופכי הוא מצב בו תאוות ורגשות שמקורם בלב הם הכח המוביל את האדם. 'מח שליט על הלב' הוא המצב הטבעי מצד [[נפש]] האדם, זאת בניגוד ל[[בהמה]] אשר אצלה שולטות המידות. | '''מח שליט על הלב'''{{הערה|1=מושג זה מוזכר לראשונה בתניא פרק י"ב, מבוסס על מה שכתוב ב[[זוהר]] ברעיה מהימנה בפרשת פנחס.}} הוא פתגם המתאר מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, המצב ההופכי הוא מצב בו תאוות ורגשות שמקורם בלב הם הכח המוביל את האדם. 'מח שליט על הלב' הוא המצב הטבעי מצד [[נפש]] האדם, זאת בניגוד ל[[בהמה]] אשר אצלה שולטות המידות. | ||
ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=תניא פרק י"א.}}. | ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=תניא פרק י"א.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־12:32, 19 ביולי 2024
מח שליט על הלב[1] הוא פתגם המתאר מצב בו השכל שולט על המידות שבלב, כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, המצב ההופכי הוא מצב בו תאוות ורגשות שמקורם בלב הם הכח המוביל את האדם. 'מח שליט על הלב' הוא המצב הטבעי מצד נפש האדם, זאת בניגוד לבהמה אשר אצלה שולטות המידות. המוח הוא מקום ומשכן הנפש האלקית[2].
גוף האדם בנוי משלוש מערכות מרכזיות: מח, לב, כבד.
על פי החסידות המח מסמל את המוחין של האדם כלומר את שכלו, ואלו הלב מסמל את המידות של האדם.
החסיד ר' משה מייזליש אמר: "הרבי (אדמו"ר הזקן) לימד אותנו שהאלף של חסידות היא, להשתמש בטבעיות בעבודה. וראשית העבודה היא להשתמש בטבע הכחות (שבנפש), כמו למשל הטבע של מוח שליט על הלב.
ואפילו רשעים שהם ברשות לבם, אם יעשו תשובה נכונה הרי יחזור אצלם הטבע, שהמוח שליט על הלב בתולדתו.[3]
ר' משה מייזליש אמר שדרך עבודה זו הצילה את חייו כפשוטו. הדבר היה בזמן מלחמת נפוליון. אדמו"ר הזקן שלח את ר' משה שהיה מוכשר מאד ודובר כמה שפות, לרגל לטובת הרוסים. היותו מוכשר גרמה לו להיכנס לתוך החדרים הפנימים, מהם מנהלים את המלחמה, שם היו הצרפתים צריכים את עזרתו. באחת הפעמים בה שהה ר' משה בחדרים אלו נכנס נפוליון לחדר, וכשראה את ר' משה שם, פנה אליו בצעקה 'אתה מרגל', והניח את ידו על ליבו של ר' משה כדי לבדוק את פעימות ליבו. ר' משה, שהרגיל את עצמו שהמח שליט על הלב לא התפעל מצעקות אלו, והשיב לנפוליון שאינו מרגל, כך הצילה דרך עבודה זו, את חייו של ר' משה.