משקפיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
באחת השיחות הזכיר הרבי את המשקפיים: לגבי [[שבת חזון]] בה "מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד" באופן של "מחזה", היינו, שהראייה היא על-ידי עניין של לבוש – אין זה שולל את עניין הראייה המוחשית, כי גם כאשר הראייה היא על-ידי לבוש, הרי הוא רואה את עצם ומהות הדבר בראייה מוחשית. ובדוגמת הראייה על-ידי "משקפיים": אף-על-פי שהראייה על-ידי "משקפיים" היא על-ידי לבוש של זכוכית – הרי על-ידי זה רואה האדם את עצם ומהות הדבר בראייה מוחשית (ולכן מותר להרכיב "משקפיים" ביום השבת, מאחר שעל-ידי זה יכול האדם (הזקוק לזה) לראות כדבעי). וכמובא באחרונים שהראייה על-ידי משקפיים נחשבת לראייה מוחשית בנוגע לעניינים שבהם צריך להיות ראייה מוחשית{{הערה|ש"פ דברים, שבת חזון תשמ"ב, בלתי מוגה.}}.
באחת השיחות הזכיר הרבי את המשקפיים: לגבי [[שבת חזון]] בה "מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד" באופן של "מחזה", היינו, שהראייה היא על-ידי עניין של לבוש – אין זה שולל את עניין הראייה המוחשית, כי גם כאשר הראייה היא על-ידי לבוש, הרי הוא רואה את עצם ומהות הדבר בראייה מוחשית. ובדוגמת הראייה על-ידי "משקפיים": אף-על-פי שהראייה על-ידי "משקפיים" היא על-ידי לבוש של זכוכית – הרי על-ידי זה רואה האדם את עצם ומהות הדבר בראייה מוחשית (ולכן מותר להרכיב "משקפיים" ביום השבת, מאחר שעל-ידי זה יכול האדם (הזקוק לזה) לראות כדבעי). וכמובא באחרונים שהראייה על-ידי משקפיים נחשבת לראייה מוחשית בנוגע לעניינים שבהם צריך להיות ראייה מוחשית{{הערה|ש"פ דברים, שבת חזון תשמ"ב, בלתי מוגה.}}.


מסופר שכהוצרך הרבי למשקפיים באו אליו המומחים לעשות בדיקות ולבסוף שאלו לרבי איזה סוג משקפים הוא רוצה והרבי ענה שרוצה משקפיים שהם לא מן האופנה או מהאופנה הקודמת{{מקור}}{{הערה|מובא כאן: [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69759 הרבי עם משקפיים ● פרסום ראשון] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
בשנת תנש"א החל הרבי להרכיב משקפיים חדשות. מספרים שהאופטיקאי הביא לרבי כמה סוגים של מסגרות לבחירה, והרבי ענה שרוצה משקפיים שהם לא מן האופנה האחרונה{{הערה|דרך תמים עמ' 231.}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לבושים]]
[[קטגוריה:לבושים]]

גרסה מ־19:44, 2 ביוני 2024

הרבי מרכיב משקפיים באמירת התהילים בליל הושענא רבא תשנ"ב
הרבי מרכיב משקפיים בכינוס נשי חב"ד כ"ה אייר תש"ל

המשקפיים הם התקן עם שתי עדשות זכוכית המורכב על העיניים ומיועדות לסייע לאנשים אשר סובלים מלקויות שונות בראייה ומחפות עליהן.

קיימים סוגים שונים של משקפיים, הסוג הנפוץ ביותר הוא משקפיי הראייה המיועדות לאנשים הסובלים מקוצר ראייה, כלומר, ככל שהעצם שהם מסתכלים עליו רחוק מהם כך קשה להבחין בו בבהירות ובחדות.

לא ידוע בבירור מי המציא את המשקפיים. ומשערים שהם הומצאו לפני כשבע מאות שנה לערך, בפירנצה שבאיטליה. המשקפיים המקוריות עברו התפתחויות שונות עד שהפכו למשקפיים המוכרות כיום.

גם שם ה'משקפיים' הוא לא השם המקורי, בתחילה כינו אותן בעברית בשמות שונים: כלי מחזה, כלי ראות, כלי ראי ובתי עיניים, עד שבלשן בשם חיים לייב חזן המציא את המילה "משקפיים".

בהלכה

פוסקי זמננו מתירים להרכיב משקפי ראיה בשבת וללכת איתם ברשות הרבים ואין בזה חשש טלטול כיון שהוא דרך מלבוש[1].

אין לצאת בשבת עם משקפי שמש, שאינם משמשים לראיה, אלא להגן מפני השמש, שיש לחוש שיסירם בעת שיגיע למקום צל. באדם שרגיש לשמש יש מקילים.

הראיה מבעד למשקפיים נחשבת כראיה ממש לכל העניינים ההלכתיים כמו ראית הלבנה, הבטה בספר תורה, ראיית עדות וכן הלאה[2].

אצל רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הצמח צדק לסוף ימיו נשא משקפיים, אבל [לא על עיניו אלא רק] על מצחו [כי לא היה זקוק למשקפיים לצורך הראיה, ונשאם רק] מפני עין הרע[3].

בציור הידוע של אדמו"ר הצמח צדק הצייר הגוי צייר את הרבי אוחז במשקפיים[4].

על משקפיים שהרכיב אדמו"ר הרש"ב מספר ר' רפאל נחמן (פאלע) כהן: "אדמונ"ע [הרש"ב] לא הי' מטלטל בר"ה ברשות הרבים, וכשהלך לתשליך הי' מוסר את הסידור ואת המשקפיים למישהו מהבחורים. פעם אחת מסר לי את הסידור והמשקפיים וכשהגיע לנהר רציתי למסור לו, והבחורים שמסביבו בקשו ממני שהם ימסרו להרבי ולא רציתי, ונדחקתי ומסרתי בעצמי"[5].

עדות נוספת לכך מובאת בספר אשכבתא דרבי להרב ר' משה דובער רבקין. בתארו את הימים האחרונים קודם להסתלקותו של הרש"ב, מספר על משקפיים להם נזקק הרש"ב בשעת התפילה בסידור: "אח"כ אמר שרוצה להתפלל ולבשתי לו האבנט הנ"ל והמשקפיים, ואחזתי לפניו הסדור כמו שהוא שוכב"[6]; "הייתי מלביש לו את המשקפיים בכל פעם שהי' מתפלל מתוך הסידור (לבד ביום א' שלבש בעצמו המשקפיים)"[7].

אדמו"ר הריי"צ מרכיב משקפיים. אטווצק תרצ"ו

אדמו"ר הריי"צ הרכיב מזמן לזמן משקפיים, ובחלק מהתמונות ניתן לראות אותו משתמש בהם[8].

הרבי מלך המשיח הרכיב מזמן לזמן משקפי קריאה, ובהזדמנויות שונות נראה איתם בציבור. כמו באמירת התהילים בליל הושענא רבא, בחלוקת הד' מינים בערב חג הסוכות, בעת קריאת פ"נים באוהל ועוד.

באחת השיחות הזכיר הרבי את המשקפיים: לגבי שבת חזון בה "מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד" באופן של "מחזה", היינו, שהראייה היא על-ידי עניין של לבוש – אין זה שולל את עניין הראייה המוחשית, כי גם כאשר הראייה היא על-ידי לבוש, הרי הוא רואה את עצם ומהות הדבר בראייה מוחשית. ובדוגמת הראייה על-ידי "משקפיים": אף-על-פי שהראייה על-ידי "משקפיים" היא על-ידי לבוש של זכוכית – הרי על-ידי זה רואה האדם את עצם ומהות הדבר בראייה מוחשית (ולכן מותר להרכיב "משקפיים" ביום השבת, מאחר שעל-ידי זה יכול האדם (הזקוק לזה) לראות כדבעי). וכמובא באחרונים שהראייה על-ידי משקפיים נחשבת לראייה מוחשית בנוגע לעניינים שבהם צריך להיות ראייה מוחשית[9].

בשנת תנש"א החל הרבי להרכיב משקפיים חדשות. מספרים שהאופטיקאי הביא לרבי כמה סוגים של מסגרות לבחירה, והרבי ענה שרוצה משקפיים שהם לא מן האופנה האחרונה[10].

הערות שוליים

  1. לדוגמא שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' מח.
  2. שו"ת הלכות קטנות סי' צ"ט, שבות יעקב ח"א סי' קכ"ו, קובץ בית אהרן וישראל גליון נ"ה עמ' ע"ג ואילך, גליון נ"ו עמ' ע"א ואילך.
  3. 'תורת מנחם – רשימת היומן' עמ' שטז.
  4. ראה ערך תמונות וציורי רבותינו נשיאנו.
  5. ליובאוויטש וחייליה עמ' 29, הערה 9.
  6. אשכבתא דרבי עמ' 78.
  7. אשכבתא דרבי עמ' 52.
  8. המשקפיים והכובעים של אדמו"ר הריי"צ באתר חב"ד אינפו.
  9. ש"פ דברים, שבת חזון תשמ"ב, בלתי מוגה.
  10. דרך תמים עמ' 231.