ים המלח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:
==מקורו בתורה==
==מקורו בתורה==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
ים המלח מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]]פרק יד פסוק ג{{ציטוטון|"עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"}} כמקום בו התרחשה [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]. הוא מופיע בשם "'''יָם הַמֶּלַח'''", המכונה גם "'''עֵמֶק הַשִׂדִּים'''" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת [[זפת]] או [[אספלט|חימר]]). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר" {{הערה|בראשית יד,י}}. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים [[צוער (עיר מקראית)|צוער]], [[סדום ועמורה]] (בהן התרחש סיפור [[לוט]]). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל{{הערה|דברים ג,יז ועוד.}}. הים נזכר במקרא גם בשם "'''ים הערבה''''{{הערה|דברים ג,יז יהושע ג,טז ועוד.}} ובשם "'''הים הקדמוני'''"{{הערה|זכריה יד,ח.}}, מלשון "קדם" ([[מזרח]]), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון [[אחרית הימים]] של [[יחזקאל הנביא|יחזקאל]], מנובא כי מי '''הימה''' (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש{{הערה|יחזקאל מז,ח,יב.}}.
ים המלח מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]] פרק יד פסוק ג',{{ציטוטון|"עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"}} כמקום בו התרחשה [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]. הוא מופיע בשם "'''יָם הַמֶּלַח'''", המכונה גם "'''עֵמֶק הַשִׂדִּים'''" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת [[זפת]] או [[אספלט|חימר]]). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר" {{הערה|בראשית יד,י}}. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים [[צוער (עיר מקראית)|צוער]], [[סדום ועמורה]] (בהן התרחש סיפור [[לוט]]). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל{{הערה|דברים ג,יז ועוד.}}. הים נזכר במקרא גם בשם "'''ים הערבה''''{{הערה|דברים ג,יז יהושע ג,טז ועוד.}} ובשם "'''הים הקדמוני'''"{{הערה|זכריה יד,ח.}}, מלשון "קדם" ([[מזרח]]), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון [[אחרית הימים]] של [[יחזקאל הנביא|יחזקאל]], מנובא כי מי '''הימה''' (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש{{הערה|יחזקאל מז,ח,יב.}}.


הים נזכר בספרות ה[[תלמוד]]ית וב[[מדרש]]. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו{{הערה|{{הערה|בבלי, שבת|קח|ב}}. כמו כן במקומות רבים בתלמוד{{הערה|בפרט ב[[מסכת עבודה זרה]] (כ-10 אזכורים מתוך השאר).}} מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים ה[[איסור הנאה|אסורים בהנאה]] ומיועדים לאיבוד.
הים נזכר בספרות ה[[תלמוד]]ית וב[[מדרש]]. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו {{הערה|בבלי שבת, קח, ב}}. כמו כן במקומות רבים בתלמוד{{הערה|בפרט ב[[מסכת עבודה זרה]] (כ-10 אזכורים מתוך השאר).}} מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים ה[[איסור הנאה|אסורים בהנאה]] ומיועדים לאיבוד.


==בית חב"ד ים המלח==
==בית חב"ד ים המלח==

גרסה מ־00:15, 5 במאי 2024

יַם הַמֶּלַח הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין שפך לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם. הוא זוכה לתיירות בין השאר בשל האפשרות המפורסמת לצוף בקלות על פני מימיו. ים המלח מוכר כמקום הנמוך ביותר בעולם על פני היבשה (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח).

מקורו בתורה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ים המלח מוזכר לראשונה בספר בראשית פרק יד פסוק ג',""עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"" כמקום בו התרחשה מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. הוא מופיע בשם "יָם הַמֶּלַח", המכונה גם "עֵמֶק הַשִׂדִּים" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת זפת או חימר). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר" [1]. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים צוער, סדום ועמורה (בהן התרחש סיפור לוט). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל[2]. הים נזכר במקרא גם בשם "ים הערבה'[3] ובשם "הים הקדמוני"[4], מלשון "קדם" (מזרח), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון אחרית הימים של יחזקאל, מנובא כי מי הימה (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש[5].

הים נזכר בספרות התלמודית ובמדרש. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו [6]. כמו כן במקומות רבים בתלמוד[7] מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים האסורים בהנאה ומיועדים לאיבוד.

בית חב"ד ים המלח

שליח הרבי לים המלח על רקע הים




שלוחים

שליח הרבי לחוף ים המלח ורב אתר המצדה הוא הרב שמעון אלהרר.

הערות שוליים

  1. בראשית יד,י
  2. דברים ג,יז ועוד.
  3. דברים ג,יז יהושע ג,טז ועוד.
  4. זכריה יד,ח.
  5. יחזקאל מז,ח,יב.
  6. בבלי שבת, קח, ב
  7. בפרט במסכת עבודה זרה (כ-10 אזכורים מתוך השאר).