יצחק יעקב וייס: הבדלים בין גרסאות בדף
(העברה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== קשרים חמים עם הרבי == | == קשרים חמים עם הרבי == | ||
בשנת [[תשי"ט]] שלח לרבי את ספרו, וקיבל תגובה חמה מהרבי על ספרו.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&hilite=c89b5152-a240-453e-bea3-d277ba8c27f5&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1 אגרות קודש תשי"ט]</REF> | |||
" | בשנת <REF> להלן מתוך רשימה פרטית, שנכתבה לצורך דיווח לרבי:על-ידי הרה"ת [[אברהם ברוך פבזנר]] שיחי', מ[[שלוחי הרבי]] לעיר-הקודש [[ירושלים]] ת"ו (כנראה ב[[תשל"ו]]).</REF> תשל"ו היה כינוס של שמונת אלפים נפשות בירושלים. מספר משלוחי הרבי, רצו לעורר שיאמרו בכנס את [[י"ב הפסוקים]]. הם הלכו אל הראב"ד הרב וייס, בבוקר, והסבירו את סיבת בואם, והראו לו את רשימת הי"ב פסוקים. ושאל: הרי זה בכל יום. השבנו שכנראה מדברי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] הפסוקים והמאמרים האלו מסוגלים בייחוד להשבית אוייב ומתנקם. אמר הרב וויס לקרוא לר' [[משה וובר]] ודיבר אתו בייחוד. והורה להרא"מ ברייטשטיין - ספרא דדיינא - והעניין סודר. אמרו [[תהלים]], [[סליחות]], אבינו מלכנו, [[הפסוקים]], אחינו וכו'".<REF>עד כאן מרשימת הרב פבזנר.</REF> | ||
באותה הזדמנות סיפר רבי [[משה וובר]] לגאב"ד, שכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] הזכיר את ה'מנחת יצחק' כו' ב[[התוועדות]] <REF>ראה [[שיחות קודש]] [[תשל"ה]] כרך א' עמ' 913</REF> קרא לנו וחקר ושאל אודות מה זה היה. | |||
בשנת [[תשל"ג]] שלח רבי יצחק יעקב מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה. בתוך הדברים כותב: ואשריו ואשרי דורו <REF>עיין [[עירובין]] יג ע"ב ד"ה נווה. (מתוך המכתב)</REF> בפעולותיו הנשגבות והשפעתו הגדולה מרדת רבים באר שחת ולהכניסם תחת כנפי השכינה בכל מקומות מפוזריהם, כה יוסיף ה' וכה יתן לכ"ת אמיץ כח ושנות חיים טובים ארוכים להאיר עיני הרבים באהבת תורה וחסידות ויר"ש עד ביאת גואל צדק".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF> | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
[[שמן ששון מחבריך]] | [[שמן ששון מחבריך]] | ||
גרסה מ־05:20, 4 במאי 2010
הרב יעקב יצחק ווייס זצ"ל, מח"ס שו"ת מנחת יצחק וגאב"ד העדה החרדית, היה מגדולי הפוסקים בדורו. היה מקובל בכל החוגים.
קשרים חמים עם הרבי
בשנת תשי"ט שלח לרבי את ספרו, וקיבל תגובה חמה מהרבי על ספרו.[1]
בשנת [2] תשל"ו היה כינוס של שמונת אלפים נפשות בירושלים. מספר משלוחי הרבי, רצו לעורר שיאמרו בכנס את י"ב הפסוקים. הם הלכו אל הראב"ד הרב וייס, בבוקר, והסבירו את סיבת בואם, והראו לו את רשימת הי"ב פסוקים. ושאל: הרי זה בכל יום. השבנו שכנראה מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסוקים והמאמרים האלו מסוגלים בייחוד להשבית אוייב ומתנקם. אמר הרב וויס לקרוא לר' משה וובר ודיבר אתו בייחוד. והורה להרא"מ ברייטשטיין - ספרא דדיינא - והעניין סודר. אמרו תהלים, סליחות, אבינו מלכנו, הפסוקים, אחינו וכו'".[3]
באותה הזדמנות סיפר רבי משה וובר לגאב"ד, שכ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר את ה'מנחת יצחק' כו' בהתוועדות [4] קרא לנו וחקר ושאל אודות מה זה היה.
בשנת תשל"ג שלח רבי יצחק יעקב מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה. בתוך הדברים כותב: ואשריו ואשרי דורו [5] בפעולותיו הנשגבות והשפעתו הגדולה מרדת רבים באר שחת ולהכניסם תחת כנפי השכינה בכל מקומות מפוזריהם, כה יוסיף ה' וכה יתן לכ"ת אמיץ כח ושנות חיים טובים ארוכים להאיר עיני הרבים באהבת תורה וחסידות ויר"ש עד ביאת גואל צדק".[6]
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש תשי"ט
- ↑ להלן מתוך רשימה פרטית, שנכתבה לצורך דיווח לרבי:על-ידי הרה"ת אברהם ברוך פבזנר שיחי', משלוחי הרבי לעיר-הקודש ירושלים ת"ו (כנראה בתשל"ו).
- ↑ עד כאן מרשימת הרב פבזנר.
- ↑ ראה שיחות קודש תשל"ה כרך א' עמ' 913
- ↑ עיין עירובין יג ע"ב ד"ה נווה. (מתוך המכתב)
- ↑ לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 119.