אליהו סורקין: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סורקין נואם בכנס ב-[[770]]]] | [[קובץ:סורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סורקין נואם בכנס ב-[[770]]]] | ||
[[קובץ:אליהו סורוקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעבודתו כמנהל מחלקת טיפול נמרץ ב'איכילוב']] | [[קובץ:אליהו סורוקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעבודתו כמנהל מחלקת טיפול נמרץ ב'איכילוב']] | ||
פרופסור '''אליהו סורקין''' (יליד שנת תש"ח) הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ [[בית רפואה|בבית הרפואה]] 'מעייני הישועה' ב[[בני ברק]], ובעבר ב'איכילוב' ב[[תל אביב]]. | פרופסור '''אליהו סורקין''' (יליד שנת [[תש"ח]]) הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ [[בית רפואה|בבית הרפואה]] 'מעייני הישועה' ב[[בני ברק]], ובעבר ב'איכילוב' ב[[תל אביב]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[פריז]] בשנת | נולד ב[[פריז]] בשנת תש"ח. | ||
בשנות ילדותו לא התוודע לדבר היותו יהודי עד כדי כך שבהגיעו לגיל מצוות ביקש מהוריו שיערכו לו טקס בכנסייה משסרבו הוריו לבקשתו התאכזב קשות, להוריו לא נותר אלא לגלות לו את דבר היותו יהודי שמבטא את היותו שונה משאר העמים אך לא ידעו להסביר מה יחודו של העם היהודי. | בשנות ילדותו לא התוודע לדבר היותו יהודי עד כדי כך שבהגיעו לגיל מצוות ביקש מהוריו שיערכו לו טקס בכנסייה משסרבו הוריו לבקשתו התאכזב קשות, להוריו לא נותר אלא לגלות לו את דבר היותו יהודי שמבטא את היותו שונה משאר העמים אך לא ידעו להסביר מה יחודו של העם היהודי. |
גרסה מ־01:38, 6 בפברואר 2024
פרופסור אליהו סורקין (יליד שנת תש"ח) הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה 'מעייני הישועה' בבני ברק, ובעבר ב'איכילוב' בתל אביב.
תולדות חיים
נולד בפריז בשנת תש"ח.
בשנות ילדותו לא התוודע לדבר היותו יהודי עד כדי כך שבהגיעו לגיל מצוות ביקש מהוריו שיערכו לו טקס בכנסייה משסרבו הוריו לבקשתו התאכזב קשות, להוריו לא נותר אלא לגלות לו את דבר היותו יהודי שמבטא את היותו שונה משאר העמים אך לא ידעו להסביר מה יחודו של העם היהודי.
מאז התוודע לדבר היותו יהודי החל במסע ארוך של חיפוש אחר שורשיו היהודים שבעטיו התחיל לחוש זיקה לארץ ישראל. ובתשכ"ז בעת מלחמת ששת הימים פנה לסניף הסוכנות היהודית בצרפת והציע את התנדבותו, משנתקל באדישות נסע באופן עצמאי לישראל והרגיש הרגשה עילאית בעת ביקורו בארץ. לאחר תום המלחמה שב לצרפת תוך שהוא מרגיש את שייכותו לעם היהודי, אך עדיין לא היה לזה משמעות מעשית. והחל ללמוד את לימודי הרפואה ולאחר מכן לשמש כרופא כשמעת לעת הוא מתקדם במעמדו הרפואי.
בארץ ישראל
בהמשך הגשים את חלומו ועלה לארץ הקודש ושימש כרופא בכיר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה והיה משוייך לקהילת עולי צרפת, לאחר מכן עבר להתגורר ברעננה שם שלח את ילדיו ללמוד ברשת המזרחי אך חש עדיין בחסר.
כשעבר להתגורר ברעננה נפגש בשליח הרבי בעיר - הרב אליהו שדמי ובעקבות שיחותיו עימו רשם את ילדיו לחינוך חב"ד, וכן החל להשתתף בשיעורי תניא ובהתוועדויות עם הרב ראובן דונין, וכתוצאה מכך התגבשה אצלו ההחלטה להשתייך לחסידות חב"ד.
לאחר תחושתו הקשה עקב פטירתו (בחודש אב תשס"ב) של הרב דונין (שהיה משפיעו). זכה לראות בחלום את הרבי ובעקבות כך נסע ל770 לראשונה.
עם פרוץ נגיף הקורונה, הפך לדמות משמעותית בין הקוראים לחסידי חב"ד לנהוג באחריות ולהישמע להוראות משרד הבריאות, ואף בצורה רחבה יותר בקרב כלל הציבור הישראלי, כשאת תפקידו המרכזי ניצל פעמים רבות להשמיע את קולו של הרבי ואת דבר הגאולה. על פעילותו זו נבחר בשנת תשפ"א על ידי אתר חב"ד אינפו כאחד מ'אנשי השנה'[1].
קישורים חיצוניים
- החב"דניק של איכילוב מתוך מגזין שעה טובה.
- שניאור זלמן לוין, טיפול (חסידי) נמרץ - כתבת פרופיל במגזין 'עולמות' של שבועון בית משיח ט"ו אייר התשע"ד (15.05.2014)
- במשמרת שלו: הפרופ' שלא מתבייש באמונתו, מתוך כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ח' באייר ה'תשע"ח