ברוך מרדכי אטינגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
ב[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרת רלג פונה [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לנכדו הר"ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו. | ב[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרת רלג פונה [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לנכדו הר"ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|א]] |
גרסה מ־00:15, 11 ביוני 2007
הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי ואדמור הצ"צ.
בשנת תקנ"ג הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן.
הוא ידוע בכינוי "ר' ברוך מרדכי מבאברויסק". הוא היה חתנו של ר' שמואל רבה האחרון של וילנה. בסוף שנת תקס"א (או תחילת תקס"ב) התמנה לתפקיד רב העיר באברויסק וכיהן בתפקיד כחמישים שנה.
הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד.
אם זאת הוא גם סבל עכב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעכבות הלשנה של המתנגדים, אלא שהוא שוחרר מיד.
בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר.
ר' ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת תרי"א או תרי"ז.
נפטר בי"ד אלול בשנת תרי"ז באה"ק.
באגרות קודש חלק ב' אגרת רלג פונה הרבי מלך המשיח שליט"א לנכדו הר"ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.