יהודה פרג

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מר יהודה פרג הוא אדריכל ההרחבה של 770 ותוכניותיו אושרו ע"י הרבי בעצמו.

תולדות חיים

מר יהודה פרג נולד וגדל בירושלים למשפחה דתית, בהגיעו לגיל גיוס התגייס לצבא שם שירת שלוש שנים. לאחר שחרורו החל ללמוד אדריכלות באוניברסיטה במלבורן שבאוסטרליה בה למד שש שנים. בתום לימודיו חזר לירושלים והחל לעבוד במקצוע אותו רכש בעמל רב.

אדריכל ההרחבה של 770

בשנת תשמ"ח כששהה בניו יורק לצורך עבודתו קיבל את הטלפון הגורלי בו התבקש לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת 770. מיד לאחר מכן ביחד עם אנשי הוועד הם סיירו בכל המתחם והביאו גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה פרג הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס בית הכנסת שישאר על מקומו, וככך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים.

הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים, כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל - 770, מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב זאב כץ התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא לניו יורק כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה. מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם הרב קרינסקי שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר והראה את זה לוועד הבנין. וועד הבנין אמרו שעכשיו הם יגישו את זה לרבי ונראה כיצד הרבי יקבל את הדברים. הם רק ביקשו שמר יהודה יקטין את התוכניות כדי שלרבי יהיה קל יותר לעקוב אחר הדברים. התכניות הובאו למראה עיני הרבי ובאחד הימים הרב קרינסקי קרא למר יהודה ואמר לו שהרבי עבר על כל התוכניות שלו והיה מרוצה מאוד, ואישר את בניית הבניין.

לאחר שלב האישור העקרוני, הגיע שלב בדיקת העלויות. אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים. הענינים התנהלו לאט וביגיעה, בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסוים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד.

בכ"ד אלול תשמ"ט לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. וככה הוא מספר: "אותו יום היה יום ראשון ואני הוזמנתי לרבי במעמד חלוקת הדולרים. הרב זאב כץ גבאי בית הכנסת, הציג אותי בפני הרבי כאדריכל התוכניות, ואמר שאני מתעתד לשוב לירושלים, הרבי העניק לי דולר אחד לצדקה בירושלים ודולר אחר לצדקה בארץ ישראל, ודולר נוסף הרבי העניק לי באומרו שדולר זה הוא "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (את זה הוא אמר באידיש)".