משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←תורת הנסתר: מיותר) |
(עריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | {{בעריכה}} | ||
הרבה פסוקים ואמרות מקבלים גוון יחודי במבט תורת החסידות. | הרבה פסוקים ואמרות מקבלים גוון יחודי במבט תורת החסידות. | ||
==תפלה== | ==תפלה== | ||
*"אדון עולם{{הערת שוליים|מתחילת תפילת השחר}}" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם. | *"אדון עולם{{הערת שוליים|מתחילת תפילת השחר}}" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם. | ||
*"אדיר במרום השם" זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]]. | *"אדיר במרום השם" זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]]. | ||
*"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}. | *"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}. | ||
*"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של [[קריאת שמע]] ומשמעו הוא [[יחודא תתאה]] לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת [[יחודא עילאה]]. | |||
==תורת הנגלה== | ==תורת הנגלה== | ||
*"אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"<ref>[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.</ref>, ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]]. גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה<ref>"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"א]]</ref>. | *"אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"<ref>[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.</ref>, ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]]. גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה<ref>"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"א]]</ref>. | ||
*"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]: "אל תקרי מורשה" - לימוד התורה אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא ע"י קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו. | *"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]: "אל תקרי מורשה" - לימוד התורה אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא ע"י קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו. | ||
*"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית הנשמה מהלך. | *"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית הנשמה מהלך. | ||
*"המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו [[חסידים]]: "המצטער" - מי שציווי של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך ה[[אור]] אלוקי נעלה שישנו בסוכה. | |||
*"השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי ל[[כנסת ישראל]], [[נשמה|נשמת]] האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת ה[[תפילה]], "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא הגוף שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה. | |||
==תורת הנסתר== | ==תורת הנסתר== | ||
על הפסוק "'''אשר נתן לנו את תורתו'''" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". | על הפסוק "'''אשר נתן לנו את תורתו'''" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] |
גרסה מ־19:33, 21 באפריל 2010
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
הרבה פסוקים ואמרות מקבלים גוון יחודי במבט תורת החסידות.
תפלה
- "אדון עולם[1]" - בגימטריא "אין סוף", שהוא בחינת הרצון העליון לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.
- "אדיר במרום השם" זהו בחינת חכמה, שאדיר במרום י' זהו "אבי" בחינת אב שהוא חכמה.
- "אדירים משברי ים" - הם מבחינת ספירת הבינה שהם בראשי תיבות אמ"י - בחינת הבינה[2].
- "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של קריאת שמע ומשמעו הוא יחודא תתאה לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת יחודא עילאה.
תורת הנגלה
- "אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"[3], ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של האדם, בין אם היא מתוך בחירה בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה רצונית. גם התנועה שבעת השינה, היא באה מן הדמיון שנשאר בגידי הרצון בעת השינה[4].
- "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש בספר מאה שערים: "אל תקרי מורשה" - לימוד התורה אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא ע"י קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ללימוד תורה, ורק אז תשתמר בקרבו.
- "אם בחוקותי תלכו" - 'אם' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית הנשמה מהלך.
- "המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו חסידים: "המצטער" - מי שציווי של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך האור אלוקי נעלה שישנו בסוכה.
- "השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי לכנסת ישראל, נשמת האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת התפילה, "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא הגוף שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה.
תורת הנסתר
על הפסוק "אשר נתן לנו את תורתו" ביאר אדמו"ר הזקן - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד".