פרץ חן (ברמ"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|פרץ חן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד שנאסר בעון הפצת היהדות בברית המועצות|אחר=דמות אחרת|ראו=פרץ חן (פירושונים)}}
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
הרב '''פרץ חן''' ([[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] - [[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה תושב ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שנמנה על צאצאי [[משפחת חן]] החב"דית, שנאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.
הרב '''פרץ חן''' ([[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] - [[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה תושב ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שנמנה על צאצאי [[משפחת חן]] החב"דית, שנאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.

גרסה אחרונה מ־13:19, 11 בנובמבר 2024

ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' דוד לייב, ר' אברהם אהרן, ר' ברק'ה (תרפ"ד)

הרב פרץ חן (י"ג חשון תרמ"ה - כ"ה תמוז תשכ"ט) היה תושב העיירה החסידית נעוועל שנמנה על צאצאי משפחת חן החב"דית, שנאסר על ידי הק.ג.ב. בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום י"ג חשון תרמ"ה בנעוועל, לאביו הרב מאיר שמחה חן ולאימו מרת רבקה דינה.

בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל.

בשנים הקשות ברוסיה היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי הק.ג.ב., ושהה במאסר שלוש שנים.

יציאתו מברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' בערק'ע, ר' דוד לייב חן ור' אברהם אהרון נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה לקרמנצ'וג, שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.

בתחילת קייץ תשכ"ט יצא מברית המועצות והגיע לחצרות קודשנו.

עם הגעתו (בימי חודש סיון) זכה להיכנס ליחידות. כשנכנס לחדרו של הרבי, קם הרבי מלוא קומתו הק' והורה לו להתיישב, אך הוא נמנע מכך באומרו שחסיד אינו יושב ביחידות.

במהלך אותה יחידות ניגן את הניגון 'הרנינו גויים' והרבי הורה לו שיילמד את הניגון בהתוועדות בשבת הקרובה.

עלה לארץ, ונפטר בכ"ה תמוז תשכ"ט, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלחנן חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה מנחם מענדל חן
 
 
 
 
 
 
הרב פרץ חן
רבה של צ'רניגוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם יהודה חן
 
 
דוד צבי הירש חן
 
אברהם אהרון חן (בן פרץ)
 
משה לייב ליין (חן)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום שלמה שניאורסון
אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון
 
מרת רחל שניאורסון
 
 
 
 
 
 
מאיר שמחה חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
בת דודתו של הרבי
 
 
 
 
 
 
 
פרץ חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד לייב חן
 
אברהם אהרון חן
 
דובער חן
(בערק'ה)
 
מרת פייגא
בת ר' שניאור זלמן קלמנסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר שמחה חן
 
מרדכי חן
משפיע בקראון הייטס
 
מרת חנה פריידא דבורה
אשת הרב אליהו אריה פרידמן