אהרן יהודה לייב שטיינמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: הגאון רבי '''אהרן יהודה לייב שטיינמן''' חבר מועצת דגל התורה, וראשי ישיבות אורחות תורה וגאון יעקב. נולד ב…)
 
מאין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
לאחרונה החל להוביל מהלך של איחוד בין הציבור הליטאי לציבור החסידי והחבד"י.
לאחרונה החל להוביל מהלך של איחוד בין הציבור הליטאי לציבור החסידי והחבד"י.


בשנות [[התש"ס]] נסע פעמיים לחו"ל יחד עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]] למסע תרומות, כדי להדגיש את האיחוד בין הציבור הליטאי והחסידי.
בשנות [[תש"ס]] נסע פעמיים לחו"ל יחד עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]] למסע תרומות, כדי להדגיש את האיחוד בין הציבור הליטאי והחסידי.


בחשוון [[תשס"ט]] גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=41906 חב"ד אינפו]</REF>
בחשוון [[תשס"ט]] גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=41906 חב"ד אינפו]</REF>

גרסה מ־23:28, 13 באפריל 2010

הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן חבר מועצת דגל התורה, וראשי ישיבות אורחות תורה וגאון יעקב.

נולד בשנת תרע"ד, בעיר בריסק לאביו רבי נח צבי. לפני שנות השואה נמלט לשווייץ שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.

בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל.

הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".

לאחרונה החל להוביל מהלך של איחוד בין הציבור הליטאי לציבור החסידי והחבד"י.

בשנות תש"ס נסע פעמיים לחו"ל יחד עם האדמו"ר מגור למסע תרומות, כדי להדגיש את האיחוד בין הציבור הליטאי והחסידי.

בחשוון תשס"ט גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?[1]

באלול תשס"ט נפגש עם הרב משה יהודה לייב לנדא, שהזמינו לחתונת בנו[2].

בכ"ד טבת תש"ע חתם יחד עם הרב אליישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[3]

בשנת תש"ע נפגש עם הרב יואל כהן. בעקבות זאת הושמץ בעיתון יתד נאמן על פגישתו עם מי שידוע כחוזר של הרבי. 

הערות שוליים