לוי יצחק מברדיטשוב

רבי לוי יצחק הידוע בכינוי "סניגורם של ישראל" נולד בשנת ה'ת"ק בעיירה הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.

בשעה שנולד אמר הבעל שם טוב לתלמידיו כי ירדה נשמה גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל.

בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי מירופלב" על שם מקום לימודיו.

נשא לאישה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.

ר' שמלקה מניקלשבורג השפיע עליו להגיע אל המגיד ממזריטש ובמשך מספר שנים למד חסידות בבית המגיד. לאחר שחותנו ירד מנכסיו נאלץ למלא משנת ה'תקכ"א את מקום ר' שמלקה ברבנות רוטשוול, אך בסיבת רדיפת המתנגדים ברח בהושענא רבה למגיד מקוז'ניץ כשהלולב והאתרוג בידו.

בשנת תקכ"ה נתקבל כרב בז'יליכוב. עקב רדיפות המתנגדים עבר בשנת תקל"א לפינסק, שימש כרב וריש מתיבתא אך גם שם לחמו נגדו המתנגדים ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו.

בשנת תקמ"ה החל לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש הרגש והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול.

ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני חסידים, חיבר סגולה להצלחה ובשנת תק"ע לאחר הסתלקותו אמר רבי נחמן מברסלב כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.

מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.

ספריו

• קדושת לוי: על התורה.