לדלג לתוכן

בקי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ קישורים פנימיים
שולם ס. (שיחה | תרומות)
רווח, תיקון שגיאה וקישורים
 
שורה 1: שורה 1:
'''בקי'''הוא ראשי תיבות [[ברכה]], [[קדושה]] ו[[יחוד (קבלה)|יחוד]]{{הערה|שם=מאורי אור|מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).}}.
'''בקי''' הוא ראשי תיבות [[ברכה]], [[קדושה]] ו[[יחוד (קבלה)|יחוד]]{{הערה|שם=מאורי אור|מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).}}.


שלושה עניינים אל בעולמות הם: '''א.''' ממלא כל עלמין, '''ב.''' סובב כל עלמין ו'''ג.''' כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: '''א.''' מלכות, '''ב.''' זעיר אנפין, ו'''ג.''' בינה.
שלושה עניינים אלו בעולמות הם: '''א.''' [[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], '''ב.''' [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]] ו'''ג.''' [[כולא קמיה כלא חשיב]], ובספירות הם: '''א.''' [[ספירת המלכות|מלכות]], '''ב.''' [[זעיר אנפין]], ו'''ג.''' [[ספירת הבינה|בינה]].


בספר מאורי אור{{הערה|שם=מאורי אור}} כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112).
בספר מאורי אור{{הערה|שם=מאורי אור}} כותב ששלושת השמות [[אהי"ה]] [[הוי"ה (שם)|הוי"ה]] [[אדנ"י]] הם ב[[גימטריה]] (שלושתם יחד) בק"י (112).


==עניינם בעבודה==
==עניינם בעבודה==

גרסה אחרונה מ־16:48, 24 באפריל 2026

בקי הוא ראשי תיבות ברכה, קדושה ויחוד[1].

שלושה עניינים אלו בעולמות הם: א. ממלא כל עלמין, ב. סובב כל עלמין וג. כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: א. מלכות, ב. זעיר אנפין, וג. בינה.

בספר מאורי אור[1] כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112).

עניינם בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:

המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת בברכה, כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה[2].

המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת בקדושה, כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"[3] דרשו רז"ל[4] אל תקרי מורשה אלא מאורסה[5], וכמארז"ל[6] "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר[7] "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".

והיחוד הוא (כפי שמסיים במדרש[6]): "אבל לימות המשיח[8] יהיו נישואין, שנאמר[9] "כי בועליך עושיך"[10] – ונישואין הוא יחוד פנימי.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).
  2. ^ בראשית רבה פ"א.
  3. ^ דברים לג ד'.
  4. ^ בפסחים מט, ב.
  5. ^ וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד
  6. ^ 1 2 שמו"ר ספט"ו
  7. ^ הושע ב, כא.
  8. ^ שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.
  9. ^ ישעיה נד, ה.
  10. ^ ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.