נחום הלל פינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה סלוצקי. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה סלוצקי. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] | בשנת [[תרצ"ו]] ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורווסק מפעל ליצור רהיטים והעסיק בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם להתחמק מאנשי השירות החשאי ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}. | ||
בחודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושת חבריו, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'), והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 66.}}. | בחודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושת חבריו, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'), והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 66.}}. | ||
גרסה מ־01:04, 14 ביולי 2023
הרב נחום הלל פינסקי (תרנ"ח-תשי"ג) היה עסקן חסידי, שניהל מפעל ברוסיה והעסיק עשרות חסידים כשהוא מאפשר להם במסירות נפש להימנע מחילול שבת.
תולדות חיים
נולד בעיירה אזאריץ' בשנת תרנ"ח לאביו הרב חיים ישראל פינסקי ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.
בין השנים תרע"ה-תרע"ח למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורעות שהתרחשו עם אחיו הגדולים, כאשר האחד טבע והשני נרצח, ובשל כך אביו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח את חששותיו. אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה[1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה סלוצקי.
בשנת תרצ"ו ייסד יחד עם ר' בן ציון שמטוב בעיירה יגורווסק מפעל ליצור רהיטים והעסיק בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם להתחמק מאנשי השירות החשאי ולהימנע מחילול שבת[2].
בחודש אלול תרח"צ נאסר יחד עם שלושת חבריו, הרה"ח ר' ישראל נעוולער (לוין), ר' יואל כגן (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'), והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש[3].
בזמן מלחמת העולם השניה נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב בטשקנט, שם נפטר בי"ז אלול תשי"ג.
משפחתו
- בנו, ר' זלמן נטע פינסקי
- בנו, ר' יהודה לייב פינסקי
- בתו מרת זלדה, רעיית ר' משה קצנלבויגן
- בנו, ר' חיים ישראל פינסקי
- בתו, מרת לאה פולנר