ראקשיק – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
בעיר פעלה קהילה חב"דית תוססת, שנמנתה עוד על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחר פטירתו התקשרו לנכדו האדמו"ר מליאדי ונחשבו ל'משכילים' גדולים בתורת החסידות.
בעיר פעלה קהילה חב"דית תוססת, שנמנתה עוד על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחר פטירתו התקשרו לנכדו האדמו"ר מליאדי ונחשבו ל'משכילים' גדולים בתורת החסידות.


רב ה[[עיירה]] היה הרב [[אשר מרגלית]], ולאחר פטירתו בשנת [[תרס"ו]] החליף אותו בתפקידו כרב העיר חתנו הצעיר הרב [[שמואל לויטין]], ששימש בתפקיד זה עד שנת [[תרע"ה]], אז עזב את העיר בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. בתקופה זו אף פעל בעיר [[תומכי תמימים ראקשיק|סניף של ישיבת תומכי תמימים]].
רב ה[[עיירה]] היה הרב [[אשר מרגלית]], ולאחר פטירתו בשנת [[תרס"ו]] החליף אותו בתפקידו כרב העיר חתנו הצעיר הרב [[שמואל לויטין]], ששימש בתפקיד זה עד שנת [[תרע"ה]], אז עזב את העיר בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. בתקופה זו אף פעל בעיר סניף של ישיבת תומכי תמימים (ראו להלן).


בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. באותה תקופה כבר כיהן כרב העיר הרב הישיש ר' [[בצלאל כץ]].
בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. באותה תקופה כבר כיהן כרב העיר הרב הישיש ר' [[בצלאל כץ]].
שורה 23: שורה 23:


==תומכי תמימים ראקשיק==
==תומכי תמימים ראקשיק==
בשנת [[תרס"ו]] הקים הרב [[שמואל לוויטין]] ששימש כרב העיר ישיבת [[תומכי תמימים]] בה למדו בני העיר. ישיבה זו התקיימה עד שנת [[תרע"ה]], אז גרשו הקוזקים את תושבי העיירה היהודים.
בשנת [[תרס"ו]] הקים הרב [[שמואל לוויטין]], ששימש כרב העיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] בה למדו בני העיר. ישיבה זו התקיימה עד שנת [[תרע"ה]], אז גרשו הקוזקים את תושבי העיירה היהודים.


==חסידי חב"ד בעיר==
==חסידי חב"ד בעיר==