אלעד

ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית

העיר אלעד (ראשי תיבות אזור לבניית עיר דתית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת תשנ"ח ובשנת תשס"ח הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות חסידי חב"ד. נכון לשנת תש"ע מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב"ד מתוך 35,000 כלל תושביה.

ייסוד מנין נוסח חב"ד באלעד

בסוף חודש מנחם אב תשנ"ט עבר לגור באלעד השליח הרה"ח יוסף יצחק סילברמן שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות" נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת.

הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל שבת בראשית תש"ס התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב"ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות הרבי) יזם "מבצע חמישים" בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה ובראש חודש אדר ראשון הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה.

שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' אדר ראשון, החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר"ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב"ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב"ד. ושבוע לאחר מכן, בכ"ו ניסן], התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד.

ייסוד קהילת חב"ד אלעד

כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון תש"ס התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב"ד בה נבחר השליח ליו"ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר. כעבור שלשה שבועות, בכ"ג סיון תש"ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו"ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מב' ניסן תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח"י אלול,נחתם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין הר"ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ"א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב ראש השנה, התקיים טקס חנוכת הבית. בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב"ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:"בית מנחם חב"ד-ליובאוויטש אלעד".

ייסוד גני חב"ד באלעד

בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-תשס"א.על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, השליח הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.

ייסוד מקווה טהרה אלעד

לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח ויו"ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה מקווה שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט"א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד. בחודש אדר תשס"ב, החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם.

חודשיים לאחר מכן, בי"א חשוון תש"ע ירד גשם ובכ"ה חשוון לאחרי שהורה הרב עובדיה יוסף לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב"ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.

ייסוד הספרייה

בו' שבט תשס"ד נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס"ד התקיים טקס חנוכת הבית.

בתום ההסכם, בשנת תשס"ו, הוצע לרב סילברמן ע"י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין ובראש חודש אדר תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש.

לקראת חג הפסח תשס"ז, עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35 .

רבני הקהילה

בב' ניסן תשס"א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה"ח ר' דניאל גראבסקי שליט"א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב"ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה" וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך י"א ניסן שנת תשס"ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.

לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת תשס"ו בחירות בהם נבחר הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א - בנו של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שליט"א - רבה של נחלת הר חב"ד - לכהן כרב בקהילה.

יסוד מנין שני נוסח חב"ד באלעד

בב' תמוז תשס"ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרה"ח דניאל גראבסקי שליט"א לבין השליח הרה"ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס"ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב"ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.

ייסוד מנין שלישי נוסח חב"ד

עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס"ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם "כנסת שלום" ש"קיבלו רשות" מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.

פעילויות אנ"ש

פעילויות אנ"ש באלעד הינם: גמ"חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.

ישיבת חב"ד

באלעד קיימת ישיבת תומכי תמימים אלעד. הישיבה הוקמה ע"י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ"ש בעיר.