צבי הרמתי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (לא עובד) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
ר' '''צבי יעקב''' הכהן '''הרמתי''' ([[ט' אדר]][[תרפ"ג]]-[[י"ד חשון]] [[תש"ע]]) היה קצין העיר ב[[נתניה]], מראשוני חסידי חב"ד ופעילי חב"ד בעיר. | ר' '''צבי יעקב''' הכהן '''הרמתי''' ([[ט' אדר]] [[תרפ"ג]]-[[י"ד חשון]] [[תש"ע]]) היה קצין העיר ב[[נתניה]], מראשוני חסידי חב"ד ופעילי חב"ד בעיר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־11:05, 14 במאי 2023
ר' צבי יעקב הכהן הרמתי (ט' אדר תרפ"ג-י"ד חשון תש"ע) היה קצין העיר בנתניה, מראשוני חסידי חב"ד ופעילי חב"ד בעיר.
תולדות חיים
נולד בלודז' שבפולין בתרפ"ג לאביו ר' ישראל יהושע ולאמו מרת לאה הרמתי.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה בהיותו בגיל 16, והוא הצטרף לפרטיזנים ולחם ביערות, בהמשך התגייס לצבא הסובייטי, ועם סיום המלחמה כשנוכח לדעת שרוב בני משפחתו נספו במחנות ההשמדה, עלה בשנת תש"ו לארץ הקודש, התגייס לאנשי הצבא ונשלח לקפריסין, שם שימש כמפקד מחנה 61 מטעם 'ההגנה', ובהמשך מונה לשמש כמפקד אזור "אודים" של הפלמ"ח ב'אלכסנדרוני מרחב'.
בשנת תש"י גוייס לצה"ל ולאחר שירות צבאי ארוך בשנת תשכ"ב מונה לשמש כקצין העיר נתניה-הרצליה, ובשנת תשל"ד נמנה על מקימי המשמר האזרחי בנתניה.
היה נשוי למרת רחל לאה בת אברהם ושושנה חיה[1], נינתו של בעל ה'לשם שבו ואחלמה'.
כבר בשנת תשכ"ה סייע בהקמת בית כנסת חב"ד הראשון בנתניה, וקיבל על כך מכתב ברכה מהרבי[2].
בעקבות השתתפותו בערב חב"ד שהתקיים בקיבוץ תל-יצחק שליד נתניה, החל להתקרב לחסידות חב"ד, דבר שהתעצם לאחר השתתפותו בכינוס תורה של חסידי חב"ד בנתניה ביוזמת ר' משה בימב"ד.
בשנת תש"ל כאשר מילא את הכרטיס האישי שלו בספר החסידים כתב ברובריקה 'השתייכותו לחב"ד': "בחסדי ה' שלימה ומלאה"[3].
ובעקבות זאת נסע לרבי בקיץ של שנת תשל"ד.
כשראה את הרבי בפעם הראשונה ליד פתח חדרו פרצה מפיו זעקה: 'רבי – משיח'! הוא רצה לומר לרבי שאנו רוצים משיח... הרבי פנה אליו והרגיעו באומרו שהמשיח אמנם יבוא[4].
באותו ביקור זכה גם להיכנס ליחידות, במהלכה לבש חליפה קצרה, במהלך היחידות העניק לו הרבי 2 דולרים, אחד עבור ואחד עבור בנו אברהם, ולאחר היחידות הורה הרבי למזכיר הרב בנימין קליין לקנות לו סירטוק "עד שבת".
במקביל לתפקידו כקצין העיר, עסק בצרכי ציבור, יזם את הקמת 'אגודת כל-דכפין', ובשנת תשל"ה הקים את 'המועצה לשמירת השבת' ועמד בראשה. בשנת תשל"ז היה בין מקימי 'המועצה לקידום הנוער', ובהמשך הקים את 'איגוד יוצאי צבא הקבע - צוות', והיה בין מקימי המסעדה לעולים בבית וויזניץ. במרבית תפקידיו אלו המשיך להחזיק עד שנת תשנ"ג.
סייע בקליטת עולי ברית המועצות, בדגש על דאגה לצרכיהם הרוחניים, ובין השאר ניהל את המכון לבר-מצוה לעולים.
בשנת תשמ"ו קיבל תעודת הוקרה מראש העיר על פעילותו ההתנדבותית, ובשנת תשנ"ז נבחר ל'יקיר העיר נתניה'.
נפטר בי"ד חשון תש"ע ונטמן בבית העלמין שיכון ותיקים נתניה, ועל מצבתו נחקק: "פרטיזן, לוחם מלחמות ישראל, נקי כפיים ובר לבב, ממקושרי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שעסק בהפצת המעיינות לקירוב הגאולה".
משפחתו
- בנו, אברהם הרמתי
- בתו, ישראלה
- נכדו, הרב שי הרמתי, שליח הרבי בשכונת עין התכלת בנתניה (בעבר, ראש ישיבת חב"ד יצהר), ומרצה פופולרי בגאולה ומשיח
הערות שוליים
- ↑ נולד ב' חשון תרפ"ז, נפטרה בל' תשרי תשע"ו.
- ↑ מכתב מתאריך כ' אייר תשכ"ה. מופיע בקובץ שבקישורים החיצוניים.
- ↑ צילום הכרטיס בספר החסידים.
- ↑ התקשרות גליון 699.
