יצחק זאב ברנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:58, 28 בפברואר 2023

הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר הינו מייסד שבועון בית חיינו, איש חינוך חב"די ומאנ"ש כפר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בכ"ג אייר תשכ"ג בשכונת 'ישמח משה' שבגני תקווה לאביו הרב משה ברוך אברהם^[1] ולאמו מרת ברוניא שהיו מקורבים לקהילת חסידי סדיגורא.

בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי ולחסידות חב"ד (בין השאר) ע"י הרב משה סלונים שכאחד מראשי הפעילים בארגון צעירי חב"ד עמד בקשר עם הוריו שסיפקו מוצרי יודאיקה לבתי חב"ד ברחבי הארץ. בהשפעתו של הרב סלונים השתתף בקייטנת חב"ד בכפר חב"ד, ובמשך השנים התקרב יותר ויותר עד שהפך לתמים חב"די מן המנין.

כבחור שימש בתפקידים חינוכיים בישיבת הבוכרים במקביל ללימודים והסתופפות בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.

לאחר נישואיו בתשמ"ה עם רעייתו מרת חנה רחל בת הרב חונה חיים כהנא התגורר במתחם ישיבת הבוכרים, ולאחמ"כ בשנת תשמ"ח רכש בברכת הרבי^[2] את הבית בו מתגורר עד היום ב'שיכונים החדשים' בכפר כשהוא ממשיך בתפקידיו החינוכיים בישיבת הבוכרים.

לאחרי נישואיו נסע מידי שנה עד שנת תשנ"ב^[3] לשהות בחצרות קדשנו בד' אמותיו של הרבי למשך כל חודש תשרי.

כחלק מהעשייה החינוכית חפץ לחבר את תלמידיו ב'מכינה וישיבה קטנה כפר חב"ד - בוכרים' באופן חי אל הרבי וחצרות קדשנו והחל להוציא לאור שבועון פנימי שכלל את החדשות מבית חיינו מיומן ששיגר לו גיסו הרב ברוך מנחם כהנא שלמד אז כתמים ב-770. עקב הביקוש הרב הפך הגליון תוך זמן קצר לשבועון חב"די שנפוץ בכל קהילות אנ"ש ואף נשלח באמצעות הפאקס לשלוחים כשהגליון הולך ומתרחב (בכמות ואיכות) בברכת ועידוד הרבי. העיסוק בשבועון שהלך וגדל דרש ממנו התמסרות מלאה ולטובת זאת עזב הוא את עבודתו בישיבת הבוכרים. שבועון בית חיינו יצא לאור כגיליון נפרד עד כ"ז אדר תשנ"ב שאז שולב הגליון בעיתון כפר חב"ד כמדור והרב ברנדלר נהיה לאחד מחברי המערכת והכתבים של 'כפר חב"ד'.

בשנת תשנ"ד יזם ועודד את ידידו הרב אלישיב קפלון ששימש כשליח ברוסטוב לערוך שיפוץ נרחב לאוהל הרבי הרש"ב כולל ובמיוחד להכשיר מעבר לכהנים שיוכלו שיוכלו לעמוד (על מדרגות) בסמיכות לציון. היה זה לאחר שבאותה עת הכותל החיצוני של האוהל מט ליפול ונדרש לחזקו בדחיפות, ומכיון שכבר החלו במלאכה פעלו לשפר דברים נוספים. לשם כך גייס הרב ברנדלר כמה מאברכי כפר חב"ד ויחד עימו מימנו את הוצאות השיפוץ^[4].

במשך עשרות שנים ארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קודש בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב עוזר אלפרוביץ' והרב חיים לוי יצחק גינזבורג, וכן הרב זלמן גופין^[5].

שימש למשך מספר שנים (תשע"א - תש"פ) כמנהל חיידר ליובאוויטש בכפר חב"ד.

משפחתו

בנו, ר' בן ציון יעקב יוסף ברנדלר, שליח בתל אכיב
חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן רייכמן, ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת
חתנו, ר' ישי יוסף שרגא, כפר חב"ד

לקריאה נוספת

סיפור פועלו של הרב ברנדלר בהוצאת שבועון 'בית חיינו' בעידוד הרבי נסקר בגליון ה-500 של שבועון בית משיח^[6] (ע' 24 ואילך), בכתבה (מלווה בצילומי מסמכי המערכת והדו"חות לרבי) 'משם יוצא אורה' בקובץ שיצא לאור ע"י ועד חיילי בית דוד בתשרי תשפ"א, וכן בתשורה מחתונת שרגא-ברנדלר כ"ח כסלו תשפ"א (ע' 20 ואילך).

הערות שוליים

↑ שזכה לראות את אביו של הרבי באלמא אטא.
↑ ראה בליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 96
↑ למעט פעם אחת - תשרי תשמ"ו.
↑ ספר 'בתוך הגולה קהילת רוסטוב' ע' 281
↑ בשבתות חופשה של הישיבה גדולה בכפר
↑ שנטען כי הוא מהווה כסוג של המשך לשבועון בית חיינו

[1] שזכה לראות את אביו של הרבי באלמא אטא.

[2] ראה בליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 96

[3] למעט פעם אחת - תשרי תשמ"ו.

[4] ספר 'בתוך הגולה קהילת רוסטוב' ע' 281

[5] בשבתות חופשה של הישיבה גדולה בכפר

[6] שנטען כי הוא מהווה כסוג של המשך לשבועון בית חיינו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 הרב '''יצחק זאב הכהן ברנדלר''' הינו מייסד שבועון [[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]], איש חינוך חב"די ומאנ"ש כפר חב"ד.
 ==תולדות חיים==
-נולד בכ"ג אייר [[תשכ"ג]] בשכונת 'ישמח משה' שב[[גני תקווה]] לאביו הרב משה ברוך אברהם{{הערה|שזכה לראות את אביו של הרבי באלמא אטא}} ולאמו מרת ברוניא שהיו שהיו מקורבים לקהילת חסידי [[סדיגורא]].
+נולד בכ"ג אייר [[תשכ"ג]] בשכונת 'ישמח משה' שב[[גני תקווה]] לאביו הרב משה ברוך אברהם{{הערה|שזכה לראות את אביו של הרבי באלמא אטא.}} ולאמו מרת ברוניא שהיו מקורבים לקהילת חסידי [[סדיגורא]].
 בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי ולחסידות חב"ד (בין השאר) ע"י הרב [[משה סלונים]] שכאחד מראשי הפעילים בארגון [[צעירי חב"ד]] עמד בקשר עם הוריו שסיפקו מוצרי יודאיקה לבתי חב"ד ברחבי הארץ. בהשפעתו של הרב סלונים השתתף בקייטנת חב"ד בכפר חב"ד, ובמשך השנים התקרב יותר ויותר עד שהפך לתמים חב"די מן המנין.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 לאחר נישואיו בתשמ"ה עם רעייתו מרת חנה רחל בת הרב [[חונה חיים כהנא]] התגורר במתחם ישיבת הבוכרים, ולאחמ"כ בשנת תשמ"ח רכש בברכת הרבי{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 96}} את הבית בו מתגורר עד היום ב'שיכונים החדשים' בכפר כשהוא ממשיך בתפקידיו החינוכיים בישיבת הבוכרים.
-לאחרי נישואיו נסע מידי שנה עד שנת תשנ"ב{{הערה|למעט פעם אחת - תשרי תשמ"ו}} לשהות בחצרות קדשנו בד' אמותיו של הרבי למשך כל חודש תשרי.
+לאחרי נישואיו נסע מידי שנה עד שנת תשנ"ב{{הערה|למעט פעם אחת - תשרי תשמ"ו.}} לשהות בחצרות קדשנו בד' אמותיו של הרבי למשך כל חודש תשרי.
 כחלק מהעשייה החינוכית חפץ לחבר את תלמידיו ב'מכינה וישיבה קטנה כפר חב"ד - בוכרים' באופן חי אל הרבי וחצרות קדשנו והחל להוציא לאור שבועון פנימי שכלל את [[בית חיינו (גיליון)|החדשות מבית חיינו]] מיומן ששיגר לו גיסו הרב [[ברוך מנחם כהנא]] שלמד אז כתמים ב-770. עקב הביקוש הרב הפך הגליון תוך זמן קצר לשבועון חב"די שנפוץ בכל קהילות אנ"ש ואף נשלח באמצעות הפאקס לשלוחים כשהגליון הולך ומתרחב (בכמות ואיכות) בברכת ועידוד הרבי. העיסוק בשבועון שהלך וגדל דרש ממנו התמסרות מלאה ולטובת זאת עזב הוא את עבודתו בישיבת הבוכרים. שבועון בית חיינו יצא לאור כגיליון נפרד עד [[כ"ז אדר תשנ"ב]] שאז שולב הגליון ב[[עיתון כפר חב"ד]] כמדור והרב ברנדלר נהיה לאחד מחברי המערכת והכתבים של 'כפר חב"ד'.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 בשנת תשנ"ד יזם ועודד את ידידו הרב [[אלישיב קפלון]] ששימש כשליח ב[[רוסטוב]] לערוך שיפוץ נרחב לאוהל [[הרבי הרש"ב]] כולל ובמיוחד להכשיר מעבר לכהנים שיוכלו שיוכלו לעמוד (על מדרגות) בסמיכות לציון. היה זה לאחר שבאותה עת הכותל החיצוני של האוהל מט ליפול ונדרש לחזקו בדחיפות, ומכיון שכבר החלו במלאכה פעלו לשפר דברים נוספים. לשם כך גייס הרב ברנדלר כמה מאברכי כפר חב"ד ויחד עימו מימנו את הוצאות השיפוץ{{הערה|ספר 'בתוך הגולה  קהילת רוסטוב' ע' 281}}.
-במשך עשרות שנים ארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קוד בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב [[עוזר אלפרוביץ']] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], וכן הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|בשבתות חופשה של הישיבה גדולה בכפר}}.
+במשך עשרות שנים ארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קודש בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב [[עוזר אלפרוביץ']] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], וכן הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|בשבתות חופשה של הישיבה גדולה בכפר}}.
 שימש למשך מספר שנים (תשע"א - תש"פ) כמנהל [[חיידר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.