אליעזר קפלן: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "אליעזר קפלן היה המנהל הגשמי של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שסיפורים רבים ושיחות שונ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אליעזר קפלן היה | הרב '''אליעזר קפלן''' היה מנהל גשמי של ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
{{ | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בעיירה [[בוברויסק]]. | |||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
כבר בעודו בחור, בסביבות שנת תרס"ד-תרס"ה היה שותף בארגון הגרלת 'פיס' יחד עם מנחם גאנזבורג, שהרווחים היו מיועדים לטובת תומכי תמימים, ושהו לצורך כך בוורשה במשך מספר חודשים, אך ההגרלה לא הצליחה כל כך{{הערה|כרם חב"ד גליון ג' עמוד 113.}}. | |||
לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[ליובאוויטש]], ושימש כמנהל לשכת ישיבת תומכי תמימים, ובענינים רבים כיד ימינו של אדמו"ר הריי"צ, ואדמו"ר הרש"ב מכנה אותו באחד ממכתביו: "ידידי המפורסם, ותיק וחסיד, ירא אלוקים כו'"{{הערה|אגרות קודש שלו חלק ב' אגרת ריב.}}. | |||
במסורת החסידית השתמרו סיפורים רבים בנוגע להוראות השונות שקיבל מרבותינו נשיאינו, דוגמת ההוראה של אדמו"ר הרש"ב שלא הסכים לקמץ ב'קינוח' של סעודת שבת גם כשהמצב הכספי של הישיבה היה דחוק מאוד, מכיון שזהו דבר המוכרח. | |||
בעקבות מהפכת האזרחים שבסיום [[מלחמת העולם הראשונה]] והמצב הכלכלי המאתגר של הישיבה, יצא למסע גיוס כספים יחד עם המשגיח הרב [[שילם קוראטין]]. | |||
בלוויה של החסיד ר' [[מיכאל בלינער]] כאשר אדמו"ר הריי"צ נמנה בעצמו בין נושאי המיטה והנעל שלו שקעה בטיט, הזדרז ר' אליעזר קפלן להגיש לרבי את הנעל שלו. | |||
בשנת [[תרע"ח]] נמנה על הקבוצה האחרונה שעזבה את ליובאוויטש, ופיקד על הטמנת חפצי רבותינו נשיאינו מתוך תקווה שלאחר סיום המהומות יוכלו לשוב ולאסוף אותם{{הערה|זכרון לבני ישראל. תולדות חב"ד ברוסיה. עבודת הקודש אצל הרבי עמוד קמ.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קפלן, אליעזר}} | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:42, 24 בינואר 2023
הרב אליעזר קפלן היה מנהל גשמי של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה בוברויסק.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
כבר בעודו בחור, בסביבות שנת תרס"ד-תרס"ה היה שותף בארגון הגרלת 'פיס' יחד עם מנחם גאנזבורג, שהרווחים היו מיועדים לטובת תומכי תמימים, ושהו לצורך כך בוורשה במשך מספר חודשים, אך ההגרלה לא הצליחה כל כך[1].
לאחר נישואיו קבע את מגוריו בליובאוויטש, ושימש כמנהל לשכת ישיבת תומכי תמימים, ובענינים רבים כיד ימינו של אדמו"ר הריי"צ, ואדמו"ר הרש"ב מכנה אותו באחד ממכתביו: "ידידי המפורסם, ותיק וחסיד, ירא אלוקים כו'"[2].
במסורת החסידית השתמרו סיפורים רבים בנוגע להוראות השונות שקיבל מרבותינו נשיאינו, דוגמת ההוראה של אדמו"ר הרש"ב שלא הסכים לקמץ ב'קינוח' של סעודת שבת גם כשהמצב הכספי של הישיבה היה דחוק מאוד, מכיון שזהו דבר המוכרח.
בעקבות מהפכת האזרחים שבסיום מלחמת העולם הראשונה והמצב הכלכלי המאתגר של הישיבה, יצא למסע גיוס כספים יחד עם המשגיח הרב שילם קוראטין.
בלוויה של החסיד ר' מיכאל בלינער כאשר אדמו"ר הריי"צ נמנה בעצמו בין נושאי המיטה והנעל שלו שקעה בטיט, הזדרז ר' אליעזר קפלן להגיש לרבי את הנעל שלו.
בשנת תרע"ח נמנה על הקבוצה האחרונה שעזבה את ליובאוויטש, ופיקד על הטמנת חפצי רבותינו נשיאינו מתוך תקווה שלאחר סיום המהומות יוכלו לשוב ולאסוף אותם[3].