שומר אמונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 17: שורה 17:
הויכוח שבחלק הראשון של הספר מבקש להוכיח את אמיתות תורת הקבלה, הספירות, ועוד, והויכוח השני עוסק בביאור ענינים יסודיים 'מפנות הדת', כגון האמנת אלוקות, שמותיו של הקב"ה על פי הקבלה, ה'צורך' של הקב"ה בעבודת האדם, ועוד.
הויכוח שבחלק הראשון של הספר מבקש להוכיח את אמיתות תורת הקבלה, הספירות, ועוד, והויכוח השני עוסק בביאור ענינים יסודיים 'מפנות הדת', כגון האמנת אלוקות, שמותיו של הקב"ה על פי הקבלה, ה'צורך' של הקב"ה בעבודת האדם, ועוד.


אף שהספר חולק על שיטתו, מופיע המקובל רבי [[עמנואל חי ריקי]] בין המקובלים שהעניקו הסכמה לספר, לצד רבי גבריאל דיליראו ותלמידו של רבי יוסף אירגס רבי מלאכי הכהן (מחבר הספר 'יד מלאכי').
אף שהספר חולק על שיטתו, מופיע המקובל רבי [[עמנואל חי ריקי]]{{הערה|בן דודו של רבי יוסף אירגאס.}} בין המקובלים שהעניקו הסכמה לספר, לצד רבי גבריאל דיליראו ותלמידו של רבי יוסף אירגס רבי מלאכי הכהן (מחבר הספר 'יד מלאכי').


כדי להבדיל בין ספר זה לבין ספר "שומר אמונים" שחיבר הרב [[אהרן ראטה]], נהוג לכנות את הראשון בשם "שומר אמונים הקדמון".  
כדי להבדיל בין ספר זה לבין ספר "שומר אמונים" שחיבר הרב [[אהרן ראטה]], נהוג לכנות את הראשון בשם "שומר אמונים הקדמון".


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==

גרסה אחרונה מ־08:15, 12 בינואר 2023

המונח "שומר אמונים" מפנה לכאן. לערך העוסק בתנועה חסידית בעלת שם דומה, ראו חסידות שומרי אמונים.

שומר אמונים 'הקדמון' הוא ספר קבלה העוסק בבירור אמיתות ויסודות הקבלה, ומהווה ספר יסודי המניח דגשים חשובים בשלשלת מסירת סודות הקבלה.

הספר נכתב על ידי המקובל רבי יוסף אירגאס, שחי ופעל באיטליה בתקופתו של הבעל שם טוב.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר נכתב על ידי רבי יוסף בן עמנואל אירגאס (אירגאז)[1] שחי ופעל באיטליה והיה מגדולי הלוחמים בתופעת השבתאות, ולמד את חכמת הקבלה אצל רבי בנימין הכהן ויטאלי, תלמידו רבי משה זכות.

הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ו באמסטרדם, שש שנים אחרי פטירתו של המחבר, על ידי בניו, וכולל כשמונים עמודים.

על הכריכה החיצונית של הספר הופיע לצד ציור כותרת השער הפסוק "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים", ובתיאור שבשער הספר, נכתב אשר "כשמו כן הוא, שומר וכולל עיקרי האמונה אשר עליה כל עדת ישראל נשענים, וזה מורה באצבע ובאותות ובמופתים אמיתות חכמת הקבלה וסודותיה הצפונים".

בהקדמה שכתב המחבר עצמו בחרוזים ומליצה, מבאר את הטעמם שהביאוהו לכתיבת הספר ומעיד על עצמו שדבריו אינם אלא ליקוט מדברי המקובלים שקדמוהו או דברים שמוכרחים להבין על פי כתביהם, וכל מטרתו אינה אלא לבאר זאת להמון ולתלמידי החכמים שלא עוסקים בחכמת הקבלה וחוששים מכך.

הספר מברר את אמיתות הקבלה. ובנוי כדיאלוג בין שתי הדמיויות: התלמיד חכם שאלתיאל, והמקובל יהוידע.

הויכוח שבחלק הראשון של הספר מבקש להוכיח את אמיתות תורת הקבלה, הספירות, ועוד, והויכוח השני עוסק בביאור ענינים יסודיים 'מפנות הדת', כגון האמנת אלוקות, שמותיו של הקב"ה על פי הקבלה, ה'צורך' של הקב"ה בעבודת האדם, ועוד.

אף שהספר חולק על שיטתו, מופיע המקובל רבי עמנואל חי ריקי[2] בין המקובלים שהעניקו הסכמה לספר, לצד רבי גבריאל דיליראו ותלמידו של רבי יוסף אירגס רבי מלאכי הכהן (מחבר הספר 'יד מלאכי').

כדי להבדיל בין ספר זה לבין ספר "שומר אמונים" שחיבר הרב אהרן ראטה, נהוג לכנות את הראשון בשם "שומר אמונים הקדמון".

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותינו נשיאינו הקפידו לצטט ולציין בכתבים רק מספרים שניתן לסמוך עליהם ללא עוררין, וספר זה מופיע בכתבי רבותינו נשיאינו במספר סוגיות יסודיות, כהוכחה לשיטת הקבלה בענינים אלו.

בין הנושאים הנידונים בספר שמצויינים בתורת רבותינו נשיאינו:

  • צמצום לאו כפשוטו - הספר 'מתווכח' עם שיטתו של רבי עמנואל חי ריקי, ומצדד בשיטה הסוברת ש"צמצום לאו כפשוטו" (כפי שסובר בתוקף אדמו"ר הזקן).
  • השגחה פרטית - גם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. לדוגמה: אף שה' אינו משגיח על הדגים מי יחיה ומי ימות, משגיח הוא על האדם המתפרנס מהם, ולכן על דגים אלו תהיה השגחה פרטית. כך גם בנוגע לממונו של האדם שה' משגיח על כל פרט ממנו, אם ימות שורו או ישבר כדו[3].
  • גימטריא - הכללים השונים כיצד נכון לעשות גימטריא[4].

בנוסף לכך, מציינים רבותינו נשיאינו לספר במקומות רבים[5].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. חי בין השנים תמ"הג' בסיוון ת"ץ.
  2. בן דודו של רבי יוסף אירגאס.
  3. שומר אמונים (לר"י אירגס) סימן פא.
  4. לקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו, לשומר אמונים ויכוח א' אותיות כ-כג.
  5. ביניהם: קונטרס הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם, חג השבועות ה'תנש"א. תורת שמואל ספר השיחות עמוד 127. דרך מצוותיך עמוד קלו. ועוד