בין השמשות: הבדלים בין גרסאות בדף

בין השמשות (עריכה)

גרסה מ־08:45, 18 בדצמבר 2022

נוספו 35 בתים , 18 בדצמבר 2022

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

Mdafula

1,603

עריכות

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות '''שכולן''' "מתלבשות" היטב בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.}}==
-לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק אדמו"ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}בכללות ישנן ד' שיטות{{הערה|סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת..}}, אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות:
+לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק אדמו"ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}. אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת.}}:
-א. דעת כמה מהראשונים{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין,  אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי.
+א. דעת כמה מהראשונים{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין,  אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי{{הערה|לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.}}.
 ב. דעת ר' יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.
@@ שורה 20: / שורה 21: @@
 ג. שהוא גם יום וגם לילה.
-אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.
+אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.
 ==חידושו של אדמו"ר הזקן==
@@ שורה 43: / שורה 44: @@
 שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:
-'''א.''' ימי המעשה הם בריאה יצירה עשיה (חול) ושבת היא אצילות (קודש). לביאור זה בין השמשות הוא היכל קודש הקודשים (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן בו נברא גם קברו של משה שבהר נבו (אותיות נ' בו, הרומזות לשער החמישים, שהוא ממוצע בין היש לאין, בין הבינה הנקראת "יש" לבין החכמה שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.
+'''א.''' ימי המעשה הם בי"ע{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ושבת היא אצילות (קודש). לביאור זה בין השמשות הוא היכל קודש הקודשים (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו קברו של משה שבהר נבו. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות לשער החמישים), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין הבינה הנקראת "יש" לבין החכמה שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.
 '''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י דבור, ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי המחשבה). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדבור למחשבה והוא הנקרא הגיון. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה".}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.
@@ שורה 49: / שורה 50: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
-[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]