גירושין: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←בתורת החסידות: תיקון טעות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
על פי דברי חז"ל הגירושין הינם מעשה שיש לעשותו לצד ההכרח בלבד, וכמו שאמרו חז"ל כי המגרש את אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, הכוונה על פי תורת החסידות היא לספירת המלכות הנמשלת ב[[מזבח]]. לעומת זאת בספר [[שארית ישראל]] מובא כי כאשר אדם מגרש את אשתו באופן שיש בכך מצוה כגון כשמצא בה סרך זנות, אז מלת "כרת" מתהפכת ל"כתר" והוא מבצע בפעולתו זו תיקונים גדולים. כמו כן בספר [[עבודת ישראל]] שכתב [[המגיד מקוזניץ]]{{הערה|פרשת תזריע}} מובא כי בפעולת הגירושין יש לכוין כי פעולה זו מכינה את היחוד הבא. | על פי דברי חז"ל הגירושין הינם מעשה שיש לעשותו לצד ההכרח בלבד, וכמו שאמרו חז"ל כי המגרש את אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, הכוונה על פי תורת החסידות היא לספירת המלכות הנמשלת ב[[מזבח]]. לעומת זאת בספר [[שארית ישראל]] מובא כי כאשר אדם מגרש את אשתו באופן שיש בכך מצוה כגון כשמצא בה סרך זנות, אז מלת "כרת" מתהפכת ל"כתר" והוא מבצע בפעולתו זו תיקונים גדולים. כמו כן בספר [[עבודת ישראל]] שכתב [[המגיד מקוזניץ]]{{הערה|פרשת תזריע}} מובא כי בפעולת הגירושין יש לכוין כי פעולה זו מכינה את היחוד הבא. | ||
על פי פשטות הגמרא מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים עליו לגרשה ולישא אחרת. עם זאת הוראת ה[[בעל-שם-טוב]] הייתה שלא להתגרש. מסופר כי כאשר באו פעם זוג לפני [[אדמו"ר ה'צמח צדק']] בטענה שהם נשואים עשר שנים ועליהם להתגרש, אמר הצמח צדק שהוא אינו יכול להזדקק לכך, כי מכיון שהבעל שם טוב הורה שלא להתגרש מוכרח כי הפירוש בגמרא הוא אחרת{{הערה|אוצר ישראל (בלום) עמוד רצד}}. | על פי פשטות הגמרא מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים והיא לא הולידה ילדים עליו לגרשה ולישא אחרת. עם זאת הוראת ה[[בעל-שם-טוב]] הייתה שלא להתגרש. מסופר כי כאשר באו פעם זוג לפני [[אדמו"ר ה'צמח צדק']] בטענה שהם נשואים עשר שנים ועליהם להתגרש, אמר הצמח צדק שהוא אינו יכול להזדקק לכך, כי מכיון שהבעל שם טוב הורה שלא להתגרש מוכרח כי הפירוש בגמרא הוא אחרת{{הערה|אוצר ישראל (בלום) עמוד רצד}}. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
גרסה מ־08:25, 12 בדצמבר 2022
גירושין היא מצוה עשה מהתורה, הנמנית במנין המצוות לפי שיטת הרמב"ם, לפיה כאשר אדם רוצה לגרש את אשתו מאיזה סיבה כל שהיא עליו לגרשה דווקא בשטר כתום וחתום על ידי שני עדים כשרים הנקרא "גט". פרטי מצוה זו נכתבו במסכת גיטין, ובשולחן ערוך חלק אבן העזר.
כללי הגט
בגמרא מובאת מחלוקת בין רבי יהודה לרבי אלעזר בן שמוע אם חלות הגט היא על ידי עידי החתימה או על ידי עידי המסירה. להלכה חלות הגט היא על ידי עידי המסירה, ועידי החתימה נועדים רק כדי שלא יוכל הבעל להכחיש את הגט.
שטר הגט צריך להיות מממונו של הבעל, וכמו כן הוא צריך לצוות על הסופר בשליחותו לכתוב את הגט. מעמד הגט מתקיים בפני בית דין המונה שלשה אנשים.
בתורת החסידות
על פי דברי חז"ל הגירושין הינם מעשה שיש לעשותו לצד ההכרח בלבד, וכמו שאמרו חז"ל כי המגרש את אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, הכוונה על פי תורת החסידות היא לספירת המלכות הנמשלת במזבח. לעומת זאת בספר שארית ישראל מובא כי כאשר אדם מגרש את אשתו באופן שיש בכך מצוה כגון כשמצא בה סרך זנות, אז מלת "כרת" מתהפכת ל"כתר" והוא מבצע בפעולתו זו תיקונים גדולים. כמו כן בספר עבודת ישראל שכתב המגיד מקוזניץ[1] מובא כי בפעולת הגירושין יש לכוין כי פעולה זו מכינה את היחוד הבא.
על פי פשטות הגמרא מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים והיא לא הולידה ילדים עליו לגרשה ולישא אחרת. עם זאת הוראת הבעל-שם-טוב הייתה שלא להתגרש. מסופר כי כאשר באו פעם זוג לפני אדמו"ר ה'צמח צדק' בטענה שהם נשואים עשר שנים ועליהם להתגרש, אמר הצמח צדק שהוא אינו יכול להזדקק לכך, כי מכיון שהבעל שם טוב הורה שלא להתגרש מוכרח כי הפירוש בגמרא הוא אחרת[2].
לקריאה נוספת
- Talking Divorce (שיחות גירושין), הדרכות והשלכות ריגשיות, כלכליות ופסיכולוגיות, ממבט תורני אמוני, בהכוונת אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, מאת הרב זלמן גולדשטיין, 304 עמודים (חשוון תשפ"ב), הוצאת פלדהיים, אנגלית[3]
הערות שוליים
- ↑ פרשת תזריע
- ↑ אוצר ישראל (בלום) עמוד רצד
- ↑ סקירה על הספר באתר אנ"ש.