אמירת פרק הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
מנהג ה[[חסיד|חסידים]] לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת [[שחרית]] את פרק התהלים של [[הרבי]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 17.}}. זאת על פי מנהג [[הבעש"ט]] הידוע, שכל אדם יאמר את [[מזמור אישי|פרק התהלים המתאים למספר שנותיו]]. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.  
מנהג ה[[חסיד|חסידים]] לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת [[שחרית]] את פרק התהלים של [[הרבי]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 17.}}. זאת על פי מנהג [[הבעש"ט]] הידוע, שכל אדם יאמר את [[מזמור אישי|פרק התהלים המתאים למספר שנותיו]]. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.  


זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי.
זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי. מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[י"ב תמוז]] [[תש"י]]}}.
 
מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים ([[שיחה|שיחת]] [[י"ב תמוז]] [[תש"י]]).


מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.


לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], חיזק הרבי באופן מיוחד את אמירת פרקו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (פרק ע"א), כפי שניתן לראות במכתבים רבים מהתקופה ההיא{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז.}}.
לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], חיזק הרבי את החסידים ב[[שיחה|שיחות]] ומכתבים להמשיך באמירת פרקו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (באותה תקופה -פרק ע"א){{הערה|למשל [[אגרות קודש]] ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז, שיחת י"ב תמוז תש"י, שיחת י"א שבט תשי"א, ועוד}}.


ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו.
ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו, אך יש המסתייגים מכך{{הערה|הרב טוביה בלוי בספר על מנהגים וגלגוליהם}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

גרסה מ־21:37, 18 באפריל 2023

מנהג החסידים לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת שחרית את פרק התהלים של הרבי[1]. זאת על פי מנהג הבעש"ט הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.

זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת התקשרותם של החסידים לרבי. מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים[2].

מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.

לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, חיזק הרבי את החסידים בשיחות ומכתבים להמשיך באמירת פרקו של אדמו"ר הריי"צ (באותה תקופה -פרק ע"א)[3].

ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של הרבנית מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו, אך יש המסתייגים מכך[4].

הערות שוליים

  1. ספר המנהגים עמ' 17.
  2. שיחת י"ב תמוז תש"י
  3. למשל אגרות קודש ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז, שיחת י"ב תמוז תש"י, שיחת י"א שבט תשי"א, ועוד
  4. הרב טוביה בלוי בספר על מנהגים וגלגוליהם