התייסדות קהילת חב"ד בפולין: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===בתי כנסת חב"ד בוורשה=== | ===בתי כנסת חב"ד בוורשה=== | ||
בתחילה היה מנין קטן של חסידי חב"ד בוורשה | בתחילה היה מנין קטן של חסידי חב"ד בוורשה אולם עם הגעתו של הרב הורביץ לוורשה הוא הקים מניין נוסף [[אדמו"ר הרש"ב]] לא הסכים זאת ושלח לו מכתב ב[[תרס"ג]] בו הוא מורה לו לאחד מניינים. | ||
לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד{{הערה|לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת [[תרפ"א]]}} ברחוב פרנציסקאני 30. | לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד{{הערה|לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת [[תרפ"א]]}} ברחוב פרנציסקאני 30. | ||
גרסה מ־05:50, 27 ביוני 2022
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
התייסדות קהילת חב"ד בפולין החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם בשואה נכחדה הקהילה.
התיישבות קהילת חב"ד בורשה
אחד מראשוני קהילת חב"ד בוורשה היה החסיד רבי יוסף יוזיק הורביץ שהגיע לשם עקב הפרעות ברוסיה בשנת תרנ"ג.
הרב הורביץ עמד עד פטירתו בשנת תרע"ה בראש קהילת חב"ד בוורשה, אחרי פטירתו החליפו אותו בפקיד בניו וחותניו אשר היו עיקר הקהילה באותו זמן.
בעת הקמת ישיבת תומכי תמימים ורשה בשנת תרפ"א מונו חתניו של הרב הורביץ לעמוד בראש הישיבה הרב שרגא פייביש זלמנוב והרב זלמן שמוטקין.
עוד חסיד שהיה בוורשה היה הוא הרב יחיאל צבי גוראריה שהגיע לשם בתרפ"ה, הרב גוראריה נספה בשואה יחד עם כל משפחתו.
בתי כנסת חב"ד בוורשה
בתחילה היה מנין קטן של חסידי חב"ד בוורשה אולם עם הגעתו של הרב הורביץ לוורשה הוא הקים מניין נוסף אדמו"ר הרש"ב לא הסכים זאת ושלח לו מכתב בתרס"ג בו הוא מורה לו לאחד מניינים.
לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד[1] ברחוב פרנציסקאני 30.
ישיבת תומכי תמימים ורשה
| ערך מורחב – תומכי תמימים ורשה |
ישיבת תומכי תמימים ורשה נוסדה ביום ב' ניסן תרפ"א. בשנת תרפ"ט נערכה בישיבה חתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא. בקיץ תרצ"ה כשעזב אדמו"ר הריי"צ את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה.
חיזוק קהילת חב"ד
עם מינוי אדמו"ר הריי"צ לאדמו"ר הוא החל לעודד את חסידי חב"ד בפולין וכן לעוררם ללימוד החסידות ודא"ח.
במכתב משנת תרפ"ד הוא כותב לחסידי חב"ד בפולין:
כאשר השי"ת זיכה אותם והנך יושב בעיר ואם בישראל כן ירבו, עליך לדעת כי כר נרחב לפניך ולפעול ולעשות. יום לשנה יחשב, ולילה כיום, תתן דעתך ולבך על הדבר הזה, אשר מלבד זאת כי תנהל את התו"ת ותחזור דא"ח לפני אנ"ש שי' (אשר גם בזה היו צריכים לעשות סדר נכון), הנה עליך החובה והמצוה לבוא כפעם בפעם בהבתי כנסיות לדרוש ברבים דברים קצרים וברורים אשר מתחלה תסדרם בסדר הראוי ... ויעשה זאת בהודעה מקודם, אשר יתראה עם הגבאי ומנהלי הבת"כ וכו', כי בשבת זה בשעה זו חפץ הראש ישיבה דתו"ת לדבר ... וידבר בשעה זו. וצריכים לעשות בזה תעמולה שיהי' הרבה אנשי' יחיו, והיינו לבחור הזמן שהכל באים להתפלל, ולדבר לא יותר מחצי שעה, דברים ברורים ושלא במהירות, כי הלא אינם רגילים כל כך בסגנון הלשון שלנו, ואין זה חילוק באיזה בה"כ שיהי' אם מחסידי רבי זה או אחר, והיינו שלא לכנוס כלל בעניני' כאלו.
וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה
|
| ערך מורחב – ביקור ורשה (תרפ"ח) |
לאחר צאת הרבי הריי"צ מרוסיה בשנת תרפ"ז, קבע הרבי את מושבו בעיר ריגה שבלטביה. בחודש תשרי תרפ"ח פנו הרב שרגא פייביש זלמנוב, הרב שניאור זלמן שמוטקין והרב יחיאל צבי גוראריה אל הרבי במכתב, בו ביקשו שיקבע את מקום מושבו בוורשה. הרבי הריי"צ השיב להם שההצעה בלתי אפשרית "לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים[2]", אך כתב שאי"ה יגיע לביקור בעיר.
במהלך החודשים שלאחר מכן דחה הרבי את הביקור מסיבות שונות[3]. הביקור יצא לפועל בכ"ח שבט, אז יצא הרבי, יחד עם בתו חנה וחתנו הרב שמריהו גוראריה, מריגה לכיוון ורשה. בדרכו לוורשה עצר הרבי במספר עיירות, ביניהם דווינסק וווילנה, והגיע לוורשה בערב ראש חודש אדר.
הקמת "אגודת החסידים"
בחודש תשרי תרצ"א התכנסו חסידי חב"ד בפולין בורשה לאסיפה בה הוחלט על הקמת "אגודת החסידים" שתאגד את חסידי חב"ד בפולין , ליטא ולטביה.
בין השאר הוחלט:
השמועה שנתפרסמה אשר אנ"ש שי' דאה"ב מבקשים ומשתדלים ע"ד העתקת משכן כ"ק שליט"א למחנם, הרעידה את נפשינו ... נתאספנו איפוא כהיום באי כח אנ"ש שי' ממדינות פולין, לאטווי' וליטא, להתייעץ ולטכס עצה במה להציל את נפשותינו ... לבקש ולחנן את כ"ק אדמו"ר שליט"א שבל יעזוב אותנו ולהסכים להשאר בתוכינו.
(א) אנ"ש דפולין מוצאים שהמקום היותר מוכשר לקביעת דירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא מדינת פולין, כמו שכתבו במכתבים לכ"ק לבערלין.
(ב) ליסד ועד קבוע מאוחד מכל ארצות הנ"ל, שידאוג ע"ד החזקת בית חיינו שליט"א, ולסדר ההכנות הנחוצות לקביעת משכן קדשו בתוכינו.
(ג) ליסד אגודת חסידים בכל מדינות אירופה אשר איש את רעהו ידברו, הן בנוגע לימוד דא"ח ברבים ובהרחבת והתפתחות החסידים והחסידות, והן בהנוגע להחזקת בית-חיינו שליט"א, ולבקש את כ"ק אדמו"ר שליט"א לסדר לנו הסדרים והתקנות בזה.
(ד) באי כח אנ"ש שי' ממדינת פולין מבקשים את כ"ק אדמו"ר שליט"א לכבדנו בביאתם למחנינו להרים קרן החסידים והחסידות במדינתינו, ואנחנו מקבלים עלינו לעשות בע"ה ההכנה הדרושה לזה.
א' האזינו, ו' תשרי תרצ"א, ריגא
אשר אנשיל בן נחמה
ארי' ליב בן שרה
שלום בן חי' רבקה קראל
שרגא פייוויש ב"ר יחיאל יהודה ליב ז"ל
אלי' בן ביילא יוכבד ווייץ מווילנא
שניאור זלמן ברד"מ ז"ל
יהודא ליב בן דוואני' תחי'
מרדכי בן שיינע שו"ב
הגירת אדמו"ר הריי"צ לפולין
החל מקיץ תר"צ הפעילה קהילת חב"ד בפולין לחץ על אדמו"ר הריי"צ שיהגר לפולין.
בשנת תרצ"א אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים בריגה עד שנת תרצ"ג עקב מצבו הבריאותי.
בשנת תרצ"ג היגר אדמו"ר הריי"צ לוורשה שבפולין, בעקבות מצבו הבריאותי הוא עבר לעיר אטווצק[4] בשנת תרצ"ה.
תומכי תמימים אטווצק
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים אטווצק |
בקיץ תרצ"ה העתיק אדמו"ר הריי"צ את מקום מגורו, מווארשא לעיירה אטוואצק הסמוכה, ויחד אתו העתיקה לשם גם הישיבה המרכזית תומכי תמימים, בבנין בעל 3 קומות, ברחוב סלאָוואַצקעגאָ מספר 1[5].
פרט לבניין המרכזי היו ברשותה של הישיבה עוד כמה בניינים קטנים שנשכרו לחדרי לינה עבור התלמידים[6].
ככל שגדלה הישיבה, הוזקקו להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים. חלק מהתלמידים ישן בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהי' קצת מרוחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית אדמו"ר הריי"צ באטוואצק.
הצלת אדמו"ר הריי"צ
|
| ערך מורחב – הצלת אדמו"ר הריי"צ |
בשנת תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב יחיאל צבי גוראריה. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"[7]
מבצע זה בא לסיומו ביום ט' אדר ב' ת"ש, אז הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית.
הצלת אנ"ש בפולין
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הוא החל בעזרה להצלת יהודים אחרים, ובין השאר בהצלת יהודי פולין וכן הקים את הארגון עזרת אחים שנועד להציל את אנ"ש שהיו תקועים באירופה.
המאמץ נסע פרי והרבה מחסידי חב"ד ניצלו.
בעקבות השואה קהילת חב"ד בפולין נכחדה בין עם אלו שנפטרו או ברחו.
קישורים חיצוניים
ראו גם
- פולין
- התייסדות קהילת חב"ד בלטביה
- התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית
- התייסדות קהילת חב"ד בארץ הקודש
- התייסדות קהילת חב"ד ברוסיה הצארית
הערות שוליים
- ↑ לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת תרפ"א
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק א' אגרת שלה
- ↑ ראה למשל אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת שנח
- ↑ שם היה מזג האוויר טוב לבריאות אדמו"ר הריי"צ
- ↑ מכותרות נייר המכתבים של הישיבה נראה, שבתחלה חשבו שהעתקת הישיבה לאטוואצק היא רק זמנית. ואחר כך שינו את נייר המכתבים, והשמיטו ממנה את המילה "זמני".
- ↑ הכתובות של כל הבתים ששכרה אז הישיבה נתרפשו בלוח הישיבה לשנת תרח"צ: "די ישיבה דא געפינט זיך אין 4 געביידעס, סלאוואצקעגא גאס 1-3, ריימאנטא נומער 1, און 1א, און ציילט צוזאמען 34 צעמערן".
- ↑ האדמו"ר בוורשה שלם ובריא -
.