מאיר מרגליות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
שורה 44: שורה 44:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי מאיר מרגלית אב"ד אוסטרה (בעל שו"ת „מאיר נתיבים”)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=174}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=252&article=2498 שושנת יעקב אצל הבעל שם טוב]''', סיפור שאירע עמו ועם בנו שאול'קה
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=252&article=2498 שושנת יעקב אצל הבעל שם טוב]''', סיפור שאירע עמו ועם בנו שאול'קה



גרסה מ־07:48, 21 ביוני 2022

הגאון רבי מאיר מרגליות[1] (סביבות ה'תס"ז - י' אייר תק"נ), היה גאון חסידי מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב ומהחבריא קדישא, שימש ברבנות במספר עיירות, ובאחרית ימיו שימש כרבה של אוסטראה. נודע על שם ספרו ה"מאיר נתיבים".

תולדות חייו

נולד בסביבות שנת ה'תס"ז לאביו הרב צבי הירש מרגליות, ששימש כרבה של יאזלוביץ.

בעקבות אחיו הגדול רבי יצחק דוב מרגליות שהיה מהחבריא קדישא של תלמידי הבעל שם טוב, התקרב בהשפעתו לבעל שם טוב כבר בילדותו[2], וכשגדל הצטרף לחבריא קדישא.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם האחיינית של רבי נחמן מהורדנקא[3], שהיה גם הוא מתלמידי הבעל שם טוב.

לאחר פטירת רעייתו מזיווג ראשון, התחתן בזיווג שני עם בת דודו רבי אריה לייב אוירבוך רבה של סטניסלאב[4].

נמנה על תלמידי הקלויז בברויד, ואף שימש כדיין בעיר, ובהמשך התמנה לשמש כאב בית הדין של הורודנקה, לאחריה שימש ברבנות ביאזלוביץ ולאחריה בלבוב, ובשנת ה'תקי"ד התמנה לכהן כרבה של לבוב והמחוז כולו.

בין לבין, שימש לאורך תקופה קצרה גם כרב בעיירה קומרנא, אך לא השתמר בידינו ידיעות באלו שנים בדיוק.

בשנת תקל"ה התמנה על פי צו מלכותי של סטניסלב מלך פולין כרבה של ברסלב ופלך אוקראינה שבממלכת פולין, ובשנת תקל"ז התמנה לתפקידו האחרון כרבה של אוסטראה והיישובים הסמוכים, תפקיד בו שימש כ-13 שנה עד לפטירתו בי' באייר[5] ה'תק"נ, בהיותו כבן 83.

נטמן בבית העלמין באוסטראה, בסמיכות למקום קבורתו של המהרש"א.

התקשרותו לבעל שם טוב

בתוך תלמידי הבעל שם טוב עצמם, זכה לקירבה מיוחדת מהבעל שם טוב, כפי שמסופר אודות סידור הבעל שם טוב, שבאחד הימים אמר הבעש"ט לתלמידיו האחים רבי יצחק דוב ורבי מאיר מרגליות: "בניי, אתם חביבים לי מאוד ואני אוהב אתכם. איזו חטיבה שתבחרו אעשה לכם. יש לי סידור בכתב יד שאני מתפלל בו בכל יום, כתבו שמותיכם ואת שם אמכם באיזו ברכה בשמונה עשרה שאתם רוצים".

שימש מעין 'רב' של החבריא קדישא, כפי שניתן לראות מהמכתבים שהתפרסמו בגניזה החרסונית[6] שכאשר הוצרכו בני החבורה לכתוב דבר מה הקשור עם הלכה, חתם הוא בתחתית הדף "בפני נכתב ובפני נחתם".

אצל כותבי תולדות תנועת החסידות, משמש הגאון הרב מרגליות כהוכחה לגדולתו של הבעל שם טוב בלימוד התורה, כיון שעל גדולתו של הרב מרגליות בתורה אין חולק הן מצד הספרים שהותיר אחריו מהן ניכרת גאונותו וגדלותו בתורה, והן מצד העיירות החשובות בהן שימש ברבנות, וכאשר הוא מעיד בספריו מספר פעמים על גדולתו של רבו בתורה - מהווה הדבר הוכחה לגדולתו של הבעל שם טוב בלימוד התורה, שלא כדעת המלעיזים, אף שהבעל שם טוב לא הותיר אחריו חידושי תורה בכתב ידו, ומעטים הדברים בתורת הנגלה ובהלכה שהשתמרו מפיו.

משפחתו

  • אחיו, הרב משה אברהם אבוש מרגליות - אב"ד בהורודנקה ובהזאבנא, מחבר ספר "צילותא דאברהם"[7]
  • אחיו, הרב יצחק דוב מרגליות - ממלא מקום אביו כאב"ד יזלוביץ', מחבר הספר "באר יצחק"
  • בנו, הרב שאול מרגליות - אב״ד בלובלין
  • בנו, הרב יוסף נחמן מרגליות - אב"ד פולנאה
  • בנו, הרב בצלאל מרגליות - ממלא מקום אביו ברבנות אוסטראה
  • בנו, הרב מרדכי נפתלי מרגליות - אב"ד הרימלוב
  • בנו, הרב שלמה דובער מרגליות
  • חתנו, הרב נפתלי הירץ הכהן משאריגרוד
  • חתנו, הרב שמחה כ"ץ - אוסטרהא
  • בנו החורג[8] הרב משולם זלמן אשכנזי - רבה של לובלין

חיבוריו

  • "מאיר נתיבים" - שו"ת (חלק ראשון) וחידושי תורה (חלק שני), פולנאה תקנ"א
  • "אור עולם" - על תרי"ג מצוות, פולנאה תקנ"ה
  • "דרך הטוב והישר" - על ארבעת חלקי השולחן ערוך, פולנאה תקנ"ט
  • "סוד יכין ובועז" - ספר בעניני קבלה וחסידות על פי מה שקיבל מהבעל שם טוב

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. מכונה לעיתים שם בשם 'מאיר מרגלית'.
  2. שבחי הבעל שם טוב, עמוד 36.
  3. בתו של רבי חיים מהורודנקא, אחיו של רבי משה מקיטוב וגיסו של רבי נחמן מהורודנקא.
  4. מחבר ספר 'נחלת אריה'. גם עבורה היה זה זיווג שני לאחר פטירת בעלה הרב משולם זלמן אשכנזי מפומוריאני.
  5. בשבחי הבעל שם טוב עמוד 37 נכתב שנפטר בי' תמוז.
  6. מכתב קלט ועוד.
  7. מכונה גם "חדושי מהרמ"א".
  8. בנה מזיווג ראשון של רעייתו בזיווג שני.