זאב וולף מז'יטומיר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בשנת [[תקנ"ח]] הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של [[תורת החסידות]]. הספר קיבל את הסכמתו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ורבנים נוספים. | בשנת [[תקנ"ח]] הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של [[תורת החסידות]]. הספר קיבל את הסכמתו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ורבנים נוספים. | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
ידוע כי ר' זאב וולף ביקר אצל [[אדמו"ר הזקן]] בביתו{{הערה|שם=בית רבי}}. מסופר שהוא הגיע לבקר יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]] לשבת. לאחר שהוגשו המאכלים במהלך סעודת השבת, התגלה כי הם הקדיחו מרוב [[מלח]]. ר' שלמה ור' זאב הפסיקו מאכילתם, בעוד אדמו"ר הזקן המשיך באכילתו. כאשר נשאל על כך אדמו"ר הזקן על ידי השניים השיב, כי מאז שחזר מ[[המגיד ממזריטש]] הוא אינו מרגיש את [[חוש הטעם]]{{הערה|רשימות דברים, עמ' 77, מהדורת [[תשס"ט]].}} | ידוע כי ר' זאב וולף ביקר אצל [[אדמו"ר הזקן]] בביתו{{הערה|שם=בית רבי}}. מסופר שהוא הגיע לבקר יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]] לשבת. לאחר שהוגשו המאכלים במהלך סעודת השבת, התגלה כי הם הקדיחו מרוב [[מלח]]. ר' שלמה ור' זאב הפסיקו מאכילתם, בעוד אדמו"ר הזקן המשיך באכילתו. כאשר נשאל על כך אדמו"ר הזקן על ידי השניים השיב, כי מאז שחזר מ[[המגיד ממזריטש]] הוא אינו מרגיש את [[חוש הטעם]]{{הערה|רשימות דברים, עמ' 77, מהדורת [[תשס"ט]].}}. | ||
ספרו "אור המאיר" הוא מהבודדים המוזכרים בספרי רבותינו נשיאנו, על אף שהוא אינו נמנה על ספרי [[תורת חב"ד]]{{הערה|שם=בית רבי|{{היברובוקס|[[חיים מאיר הילמן]]|בית רבי, חלק א', פרק כ"ה, עמ' ס"ו|3751|[[תרס"ב]], [[ברדיטשוב]]}}.}}. | ספרו "אור המאיר" הוא מהבודדים המוזכרים בספרי רבותינו נשיאנו, על אף שהוא אינו נמנה על ספרי [[תורת חב"ד]]{{הערה|שם=בית רבי|{{היברובוקס|[[חיים מאיר הילמן]]|בית רבי, חלק א', פרק כ"ה, עמ' ס"ו|3751|[[תרס"ב]], [[ברדיטשוב]]}}.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־16:43, 5 באפריל 2022
רבי זאב וולף מז'יטומיר (נפטר בה' סיוון תקנ"ז/י"ד אדר תקנ"ח) היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומגיד מישרים בז'יטומיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד למשפחה מצאצאי ר' שאול וואהל. ידוע ששם אימו היה יהודית. הוא נישא עם עטיא אסתר והתגורר בז'יטומיר בה שימש כ"מגיד מישרים". לאחר פטירת אשתו נישא בשנית עם טויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של העיר מזריטש. היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ובנוסף היה גם מקורב לר' פנחס מקוריץ. בשונה משאר תלמידי המגיד, ר' זאב לא ניהל חצר חסידית משלו, והתפרנס מבית מזיגה ששכר.
בערוב ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה בז'יטומיר, ונפטר בה בה' סיוון תקנ"ז או בי"ד אדר תקנ"ח.
בשנת תקנ"ח הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של תורת החסידות. הספר קיבל את הסכמתו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבנים נוספים.
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ידוע כי ר' זאב וולף ביקר אצל אדמו"ר הזקן בביתו[1]. מסופר שהוא הגיע לבקר יחד עם ר' שלמה מקרלין לשבת. לאחר שהוגשו המאכלים במהלך סעודת השבת, התגלה כי הם הקדיחו מרוב מלח. ר' שלמה ור' זאב הפסיקו מאכילתם, בעוד אדמו"ר הזקן המשיך באכילתו. כאשר נשאל על כך אדמו"ר הזקן על ידי השניים השיב, כי מאז שחזר מהמגיד ממזריטש הוא אינו מרגיש את חוש הטעם[2].
ספרו "אור המאיר" הוא מהבודדים המוזכרים בספרי רבותינו נשיאנו, על אף שהוא אינו נמנה על ספרי תורת חב"ד[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי ישראל דוב בער - מגיד מישרים בז'יטומיר.
- ר' מנחם מנדל מברדיטשוב.
- ר' צבי הירש.
- ר' יוסף.
- ר' דוד.
- ר' יחיאל מיכל.
- ר' פנחס מקולק.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 חיים מאיר הילמן, בית רבי, חלק א', פרק כ"ה, עמ' ס"ו, תרס"ב, ברדיטשוב, באתר HebrewBooks.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 77, מהדורת תשס"ט.