כפירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הרחבה)
 
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''כפירה''' היא היפך האמונה. כשם ש[[אמונה]] שלימה ו[[אמת|אמיתית]] היא למעלה מטענות ומענות, כך גם הכפירה במיטבה, היא היפך האמונה ללא היגיון. אדם המתלבט וחותר להגיע אל האמת, עדיין אינו נחשב לכופר, למרות תהיותיו ושאלותיו.
'''כפירה''' היא היפך האמונה. כשם ש[[אמונה]] שלימה ו[[אמת|אמיתית]] היא למעלה מטענות ומענות, כך גם הכפירה במיטבה, היא היפך האמונה ללא היגיון. אדם המתלבט וחותר להגיע אל האמת, עדיין אינו נחשב לכופר, למרות תהיותיו ושאלותיו. פעמים רבות הכפירה מתבטאת בקרירות ואי נתינת חשיבות לאמונה ו/או למאמינים.


בהזדמנות מסויימת אמר [[הרבי]]{{הערה|1=ל[[אריאל שרון]], על פי [[מסכת מגילה]]}}: [[יהודי]] נקרא מי שכופר בעבודה זרה.
בהזדמנות מסויימת אמר [[הרבי]]{{הערה|1=ל[[אריאל שרון]], על פי [[מסכת מגילה]]}}: [[יהודי]] נקרא מי שכופר בעבודה זרה.

גרסה אחרונה מ־12:43, 14 ביוני 2024

כפירה היא היפך האמונה. כשם שאמונה שלימה ואמיתית היא למעלה מטענות ומענות, כך גם הכפירה במיטבה, היא היפך האמונה ללא היגיון. אדם המתלבט וחותר להגיע אל האמת, עדיין אינו נחשב לכופר, למרות תהיותיו ושאלותיו. פעמים רבות הכפירה מתבטאת בקרירות ואי נתינת חשיבות לאמונה ו/או למאמינים.

בהזדמנות מסויימת אמר הרבי[1]: יהודי נקרא מי שכופר בעבודה זרה.

הרבי אמר לו גם כי בביטוי "כופר בעבודה זרה", אין הכוונה דווקא בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר לאידישקייט - ליהדות ולהר סיני הוא זר לו, והוא כופר בו.[2]

הערות שוליים

  1. לאריאל שרון, על פי מסכת מגילה
  2. וכן מובא גם בשיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמ' ה' (277)..
  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.