מנשה מאיליה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בשנת [[תקכ"ז]] לר' יוסף בעיירה [[סמרגון]] שב[[רוסיה]]. כבר מגיל צעיר הוכר כעילוי גדול. בשנת [[תקמ"ב]] נישא עם אישה, אולם לאחר זמן קצר, בשל חילוקי דעות בין השניים הוא התגרש ממנה, ונישא בשנית בשנת [[תקמ"ד]] עם אישה בשם שרה. לאחר נישואיו התיישב בעיירה איליה ליד חותנו. | נולד בשנת [[תקכ"ז]] לר' יוסף בעיירה [[סמרגון]] שב[[רוסיה]]. כבר מגיל צעיר הוכר כעילוי גדול. בשנת [[תקמ"ב]] נישא עם אישה, אולם לאחר זמן קצר, בשל חילוקי דעות בין השניים הוא התגרש ממנה, ונישא בשנית בשנת [[תקמ"ד]] עם אישה בשם שרה. לאחר נישואיו התיישב בעיירה איליה ליד חותנו. | ||
לצד בקיאותו הרבה ב[[תורה]], היה גם בקי ב[[חכמות חיצוניות]] והוא כתב ספרי מדע ומתמטיקה, ואף המציא מספר המצאות חקלאיות. | לצד בקיאותו הרבה ב[[תורה]], היה גם בקי ב[[חכמות חיצוניות]] והוא כתב ספרי מדע ומתמטיקה, ואף המציא מספר המצאות חקלאיות. | ||
בבחרותו הוא התקרב ל[[גר"א]] ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו [[חרם]] על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש [[רש"י]] באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש. | בבחרותו הוא התקרב ל[[גר"א]] ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו [[חרם]] על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש [[רש"י]] באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש. | ||
בשנת [[תקס"ז]] פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים ל[[מתנגדים]]. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם{{הערה|בן פורת, עמ' 13.}}. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים{{הערה|ישורון, חלק כ', עמ' תשכ"ט ואילך.}}. [[יהושע מונדשיין]] הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' [[חיים מאיר הילמאן]] שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|[[כרם חב"ד]]{{ | בשנת [[תקס"ז]] פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים ל[[מתנגדים]]. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם{{הערה|בן פורת, עמ' 13.}}. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים{{הערה|ישורון, חלק כ', עמ' תשכ"ט ואילך.}}. [[יהושע מונדשיין]] הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' [[חיים מאיר הילמאן]] שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|[[כרם חב"ד]]{{מקור|איפה בדיוק?}}.}}. ה[[פני מנחם]] באחד ממכתביו ל{{ה|רבי}} כתב כי ישנה שמועה בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר שכדאי להשתדך עם צאצאיו{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], [[תמוז]] [[תשע"ד]], עמ' 30.}}. | ||
בשנת [[תקפ"ז]] מונה כרב העיר סמרגון. נפטר ב[[ד' אב]] [[תקצ"א]]. | בשנת [[תקפ"ז]] מונה כרב העיר סמרגון. נפטר ב[[ד' אב]] [[תקצ"א]]. | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
*רבי [[אליהו יוסף ריבלין]] - מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], רבה של דריבין. | *רבי [[אליהו יוסף ריבלין]] - מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], רבה של דריבין. | ||
גרסה מ־05:46, 3 באפריל 2022
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב מנשה מאיליה (או מנשה בן פורת) (תקכ"ז - ד' אב תקצ"א) היה רבה של סמרגון, מגדולי תלמידי הגר"א, שעל פי מספר מסורות התקרב בערוב ימיו לאדמו"ר הזקן.
תולדות חיים
נולד בשנת תקכ"ז לר' יוסף בעיירה סמרגון שברוסיה. כבר מגיל צעיר הוכר כעילוי גדול. בשנת תקמ"ב נישא עם אישה, אולם לאחר זמן קצר, בשל חילוקי דעות בין השניים הוא התגרש ממנה, ונישא בשנית בשנת תקמ"ד עם אישה בשם שרה. לאחר נישואיו התיישב בעיירה איליה ליד חותנו.
לצד בקיאותו הרבה בתורה, היה גם בקי בחכמות חיצוניות והוא כתב ספרי מדע ומתמטיקה, ואף המציא מספר המצאות חקלאיות.
בבחרותו הוא התקרב לגר"א ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו חרם על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש רש"י באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש.
בשנת תקס"ז פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים למתנגדים. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את אדמו"ר הזקן, ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם[1]. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים[2]. יהושע מונדשיין הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' חיים מאיר הילמאן שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן[3]. הפני מנחם באחד ממכתביו לרבי כתב כי ישנה שמועה בשם אדמו"ר הצמח צדק שאדמו"ר הזקן אמר שכדאי להשתדך עם צאצאיו[4].
בשנת תקפ"ז מונה כרב העיר סמרגון. נפטר בד' אב תקצ"א.
תלמידיו
- רבי אליהו יוסף ריבלין - מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, רבה של דריבין.
חיבוריו
- פשר דבר, וילנה תקס"ז.
- בינת מקרא - וילנה תקע"ח.
- אלפי מנשה, וילנה תקפ"ב.
- שקל הקודש, קאפוסט תקפ"ג.
- סמא דחיי.