נפתלי הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''נפתלי הלברשטאם''' ( | הרב '''נפתלי הלברשטאם''' ([[ב' תמוז]] [[תרפ"ח]] - [[י"ז אדר א']] [[תשפ"ב]]) היה ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ויושב ראש ועד הכשרות של [[העדה החרדית]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
נולד לרבי יעקב האדמו"ר מטשאקווא, | נולד לרבי יעקב האדמו"ר מטשאקווא, בנו של רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד, בנו של רבי ברוך הלברשטאם, בנו של מייסד [[חסידות צאנז]], רבי [[חיים הלברשטאם]]. עם פטירתו של אביו ב[[ד' חשוון]] [[תשכ"ח]] החל למלאת את מקום אביו כאדמו"ר של חסידות טשאקאווא, אותה הקים אביו כשהתמנה לרבה של טשאקאווא בגיל 21, בבית מדרשו של אביו, אותו הקים לאחר שהתיישב בירושלים לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת [[תרצ"ה]] שם הקים את בית הכנסת וישיבת "דברי חיים צאנז-טשאקאווא" בשכונת גאולה. | ||
לאחר פטירתו של הרב יעקב בלוי שעמד בראש מערכת הכשרות של העדה החרדית, בשנת [[תשע"ג]], מונה הרב הלברשטאם לממלא מקומו כיושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית, והוא אחראי על פסיקות הלכתיות ודינים הנקבעים בתחומים אלו. | לאחר פטירתו של הרב יעקב בלוי שעמד בראש מערכת הכשרות של העדה החרדית, בשנת [[תשע"ג]], מונה הרב הלברשטאם לממלא מקומו כיושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית, והוא אחראי על פסיקות הלכתיות ודינים הנקבעים בתחומים אלו. | ||
אחיו היה הרב [[משה הלברשטם]], דיין בבית הדין של העדה החרדית. חתניו הם הרב שלמה גשטטנר (בנו של הרב נתן גשטטנר) [[מו"צ]] בעדה החרדית, רבי צבי כהנא האדמו"ר מזידיטשוב ספינקא ירושלים (ענף של חסידות | אחיו היה הרב [[משה הלברשטם]], דיין בבית הדין של העדה החרדית. חתניו הם הרב שלמה גשטטנר (בנו של הרב נתן גשטטנר) [[מו"צ]] בעדה החרדית, רבי צבי כהנא האדמו"ר מזידיטשוב ספינקא ירושלים (ענף של חסידות ספינקא), ורבי יצחק יהודה טברסקי [[ר"מ]] בישיבת [[רחמסטריווקא]]. | ||
נפטר ב[[י"ז אדר א']] [[תשפ"ב]]. | נפטר ב[[י"ז אדר א']] [[תשפ"ב]]. | ||
גרסה מ־11:10, 20 בפברואר 2022
הרב נפתלי הלברשטאם (ב' תמוז תרפ"ח - י"ז אדר א' תשפ"ב) היה האדמו"ר מטשאקווא ויושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית.
תולדות חיים
נולד לרבי יעקב האדמו"ר מטשאקווא, בנו של רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד, בנו של רבי ברוך הלברשטאם, בנו של מייסד חסידות צאנז, רבי חיים הלברשטאם. עם פטירתו של אביו בד' חשוון תשכ"ח החל למלאת את מקום אביו כאדמו"ר של חסידות טשאקאווא, אותה הקים אביו כשהתמנה לרבה של טשאקאווא בגיל 21, בבית מדרשו של אביו, אותו הקים לאחר שהתיישב בירושלים לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה שם הקים את בית הכנסת וישיבת "דברי חיים צאנז-טשאקאווא" בשכונת גאולה.
לאחר פטירתו של הרב יעקב בלוי שעמד בראש מערכת הכשרות של העדה החרדית, בשנת תשע"ג, מונה הרב הלברשטאם לממלא מקומו כיושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית, והוא אחראי על פסיקות הלכתיות ודינים הנקבעים בתחומים אלו.
אחיו היה הרב משה הלברשטם, דיין בבית הדין של העדה החרדית. חתניו הם הרב שלמה גשטטנר (בנו של הרב נתן גשטטנר) מו"צ בעדה החרדית, רבי צבי כהנא האדמו"ר מזידיטשוב ספינקא ירושלים (ענף של חסידות ספינקא), ורבי יצחק יהודה טברסקי ר"מ בישיבת רחמסטריווקא.
נפטר בי"ז אדר א' תשפ"ב.
קשריו עם חב"ד
נכנס ליחידות אצל הרבי בחדרו, אז הציע לו הרבי לשבת על כסא לידו. הרב הלברשטאם נרתע בהתחלה, אך הרבי הפציר בו עד שהסכים, והם דיברו ודנו במשך שעה ועשרים דקות בשלל נושאים חשובים בעולם היהדות.
בשנת תשע"ג ערך ביקור בבית הכנסת של קהילת חב"ד ברמת שלמה שבירושלים, התעניין במשך שעה ארוכה בכל פרטי מערכות המקווה השונות שבבניין, והתרשם מההידורים שבמקווה שנבנה לפי שיטתם של רבותינו נשאינו.
