מנחם מענדל כהן (קריית מלאכי): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף מנחם מענדל כהן (קרית מלאכי) לשם מנחם מענדל כהן (קריית מלאכי)) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מנחם מענדל כהן''' ([[י"ח סיון]] [[תרפ"ב]]-[[י"ג אדר]] [[תשע"ה]]) היה מזקני חסידי חב"ד | הרב '''מנחם מענדל כהן''' ([[י"ח סיון]] [[תרפ"ב]] - [[י"ג אדר]] [[תשע"ה]]) היה מזקני חסידי חב"ד בקריית מלאכי, ומשומרי הגחלת היהודית בברית המועצות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
משפחתו נמנתה על חסידי רחמסטוויקא והתגוררה באחוזה בעיירה קטנה במחוז קייב. בעודו ילד קטן, עם עליית הקומוניסטים לשלטון, זרקו האיכרים הגויים את משפחתו מהאחוזה שהיתה ברשותם, והם עברו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכיר את חסידי חב"ד והתקרב אליהם. | משפחתו נמנתה על חסידי רחמסטוויקא והתגוררה באחוזה בעיירה קטנה במחוז קייב. בעודו ילד קטן, עם עליית הקומוניסטים לשלטון, זרקו האיכרים הגויים את משפחתו מהאחוזה שהיתה ברשותם, והם עברו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכיר את חסידי חב"ד והתקרב אליהם. | ||
בזמן [[מלחמת העולם | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], לחם בחזית הרוסית{{הערה|במשפחה מסופר שלזקנם היתה הבטחה שבמשך 7 דורות לא יגוייסו לצבא, והוא היה הדור השמיני.}} ועל אף הקושי נזהר ממאכלות אסורים. | ||
עם סיום המלחמה התיישב ב[[סמרקנד]] שם הצטרף לקהילה החב"דית והפך בעצמו לחסידי חב"ד. | עם סיום המלחמה התיישב ב[[סמרקנד]] שם הצטרף לקהילה החב"דית והפך בעצמו לחסידי חב"ד. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
לאחר יציאתם של רוב חסידי חב"ד מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], נותר ברוסיה והיה משומרי הגחלת שפעלו במסירות נפש להחזקת היהדות ברוסיה הסובייטית. | לאחר יציאתם של רוב חסידי חב"ד מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], נותר ברוסיה והיה משומרי הגחלת שפעלו במסירות נפש להחזקת היהדות ברוסיה הסובייטית. | ||
בחודש כסלו [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש עם גל האישורים שניתנו באותה תקופה, והתיישב בשכונה שהקים הרבי עבור העולם ב[[ | בחודש כסלו [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש עם גל האישורים שניתנו באותה תקופה, והתיישב בשכונה שהקים הרבי עבור העולם ב[[קריית מלאכי]]{{הערה|כאשר הגיע לארץ המתין לו אחיו שעלה שנים רבות לפניו, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, ורצה לקחת אותו עמו ולדאוג לו למגורים ולשאר צרכיו, אך החסידים שפגש בשדה אמרו לו שהרבי אמר שהעולים יתיישבו בקריית מלאכי, והוא הצטרף לחסידים.}}. | ||
במשך שנים רבות עבד לפרנסתו כשומר במפעל, והקפיד לצד זאת על הנהגות חסידיות, נמנה על משכימי הקום ומראשוני באי בית הכנסת החב"די המרכזי | במשך שנים רבות עבד לפרנסתו כשומר במפעל, והקפיד לצד זאת על הנהגות חסידיות, נמנה על משכימי הקום ומראשוני באי בית הכנסת החב"די המרכזי בקריית מלאכי, והתמיד בכך אף לאחר יציאתו ל[[פנסיה]]. | ||
נהג לסיים בכל שבת את ספר התהילים, והרבה לקרוא ולספר [[סיפורי חסידים]]. | נהג לסיים בכל שבת את ספר התהילים, והרבה לקרוא ולספר [[סיפורי חסידים]]. | ||
היה מזקני החסידים | היה מזקני החסידים בקריית מלאכי, ונפטר בגיל 92 ב[[י"ג אדר]] [[תשע"ה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בתו מרת אסתר הניה, רעיית הרב [[משה הויכברג]] - ירושלים | *בתו מרת אסתר הניה, רעיית הרב [[משה הויכברג]] - ירושלים | ||
*בתו מרת בלומה רבקה (ריבה) - נפטרה בצעירותה | *בתו מרת בלומה רבקה (ריבה) - נפטרה בצעירותה | ||
בתו מרת חיה מושקא צביה, רעיית ר' יצחק מאיר נימרובסקי - | בתו מרת חיה מושקא צביה, רעיית ר' יצחק מאיר נימרובסקי - קריית מלאכי | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]] | ||
גרסה מ־10:00, 6 בפברואר 2022
הרב מנחם מענדל כהן (י"ח סיון תרפ"ב - י"ג אדר תשע"ה) היה מזקני חסידי חב"ד בקריית מלאכי, ומשומרי הגחלת היהודית בברית המועצות.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' צבי כהן ולאמו מרת אסתר העניה בי"ח סיון תרפ"ב. בשעת הברית נקרא על שם זקנו, הרב מנחם מענדל הכהן שנקרא על שם זקנו הרב מנחם מענדל הכהן, שנקרא על שם זקנו רבי מנחם מענדל הכהן, תלמידו המובהק של הבעל שם טוב - כשהוא היה דור שמיני לתלמיד הבעל שם טוב.
משפחתו נמנתה על חסידי רחמסטוויקא והתגוררה באחוזה בעיירה קטנה במחוז קייב. בעודו ילד קטן, עם עליית הקומוניסטים לשלטון, זרקו האיכרים הגויים את משפחתו מהאחוזה שהיתה ברשותם, והם עברו להתגורר בחרקוב, שם הכיר את חסידי חב"ד והתקרב אליהם.
בזמן מלחמת העולם השנייה, לחם בחזית הרוסית[1] ועל אף הקושי נזהר ממאכלות אסורים.
עם סיום המלחמה התיישב בסמרקנד שם הצטרף לקהילה החב"דית והפך בעצמו לחסידי חב"ד.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת לאה בת ר' צבי (הירש) אייזיק מסינה דרבינר, מחסידי אדמו"ר הרש"ב.
לאחר יציאתם של רוב חסידי חב"ד מרוסיה ביציאת רוסיה תש"ו, נותר ברוסיה והיה משומרי הגחלת שפעלו במסירות נפש להחזקת היהדות ברוסיה הסובייטית.
בחודש כסלו תשל"ב עלה לארץ הקודש עם גל האישורים שניתנו באותה תקופה, והתיישב בשכונה שהקים הרבי עבור העולם בקריית מלאכי[2].
במשך שנים רבות עבד לפרנסתו כשומר במפעל, והקפיד לצד זאת על הנהגות חסידיות, נמנה על משכימי הקום ומראשוני באי בית הכנסת החב"די המרכזי בקריית מלאכי, והתמיד בכך אף לאחר יציאתו לפנסיה.
נהג לסיים בכל שבת את ספר התהילים, והרבה לקרוא ולספר סיפורי חסידים.
היה מזקני החסידים בקריית מלאכי, ונפטר בגיל 92 בי"ג אדר תשע"ה.
משפחתו
- בתו מרת אסתר הניה, רעיית הרב משה הויכברג - ירושלים
- בתו מרת בלומה רבקה (ריבה) - נפטרה בצעירותה
בתו מרת חיה מושקא צביה, רעיית ר' יצחק מאיר נימרובסקי - קריית מלאכי
הערות שוליים
- ↑ במשפחה מסופר שלזקנם היתה הבטחה שבמשך 7 דורות לא יגוייסו לצבא, והוא היה הדור השמיני.
- ↑ כאשר הגיע לארץ המתין לו אחיו שעלה שנים רבות לפניו, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, ורצה לקחת אותו עמו ולדאוג לו למגורים ולשאר צרכיו, אך החסידים שפגש בשדה אמרו לו שהרבי אמר שהעולים יתיישבו בקריית מלאכי, והוא הצטרף לחסידים.