מנחם מענדל כהן (קריית מלאכי): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' צבי כהן ולאמו מרת אסתר העניה ב[[י"ח סיון]] [[תרפ"ב]]. בשעת ה[[ברית]] נקרא על שם זקנו, רבי מנחם מענדל הכהן שנקרא על שם זקנו רבי מנחם מענדל הכהן, תלמידו המובהק של [[הבעל שם טוב]], שהוא היה דור שמיני.
נולד לאביו ר' צבי כהן ולאמו מרת אסתר העניה ב[[י"ח סיון]] [[תרפ"ב]]. בשעת ה[[ברית]] נקרא על שם זקנו, הרב מנחם מענדל הכהן שנקרא על שם זקנו הרב מנחם מענדל הכהן, שנקרא על שם זקנו רבי מנחם מענדל הכהן, תלמידו המובהק של [[הבעל שם טוב]] - כשהוא היה דור שמיני לתלמיד הבעל שם טוב.


משפחתו נמנתה על חסידי צ'רנוביל.
משפחתו נמנתה על חסידי רחמסטוויקא והתגוררה באחוזה בעיירה קטנה במחוז קייב. בעודו ילד קטן, עם עליית הקומוניסטים לשלטון, זרקו האיכרים הגויים את משפחתו מהאחוזה שהיתה ברשותם, והם עברו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכיר את חסידי חב"ד והתקרב אליהם.


בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת לאה בת ר' צבי (הירש) אייזיק מסינה דרבינר, מחסידי אדמו"ר הרש"ב{{הערה|צאצאים חב"דיים נוספים של משפחה זו, הינם משפחת קרינסקי.}}.
בזמן [[מלחמת העולם השניה]], לחם בחזית הרוסית{{הערה|במשפחה מסופר שלזקנם היתה הבטחה שבמשך 7 דורות לא יגוייסו לצבא, והוא היה הדור השמיני.}} ועל אף הקושי נזהר ממאכלות אסורים.


בזמן [[מלחמת העולם השניה]], לחם בחזית הרוסית{{הערה|במשפחה מסופר שלזקנם היתה הבטחה שבמשך 7 דורות לא יגוייסו לצבא, והוא היה הדור השמיני.}} ועל אף הקושי נזהר ממאכלות אסורים.
עם סיום המלחמה התיישב ב[[סמרקנד]] שם הצטרף לקהילה החב"דית והפך בעצמו לחסידי חב"ד.


עם סיום המלחמה הצטרף למשפחתו שהתיישבה ב[[סמרקנד]] שם הצטרף לקהילה החב"דית והפך בעצמו לחסידי חב"ד.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת לאה בת ר' צבי (הירש) אייזיק מסינה דרבינר, מחסידי אדמו"ר הרש"ב.


לאחר יציאתם של רוב חסידי חב"ד מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], נותר ברוסיה והיה משומרי הגחלת שפעלו במסירות נפש להחזקת היהדות ברוסיה הסובייטית.
לאחר יציאתם של רוב חסידי חב"ד מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], נותר ברוסיה והיה משומרי הגחלת שפעלו במסירות נפש להחזקת היהדות ברוסיה הסובייטית.


בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ הקודש עם גל האישורים שניתנו באותה תקופה, והתיישב בשכונה שהקים הרבי עבור העולם ב[[קרית מלאכי]]{{הערה|כאשר הגיע לארץ המתין לו אחיו שעלה שנים רבות לפניו, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, ורצה לקחת אותו עמו ולדאוג לו למגורים ולשאר צרכיו, אך החסידים שפגש בשדה אמרו לו שהרבי אמר שהעולים יתיישבו בקרית מלאכי, והוא הצטרף לחסידים.}}.
בחודש כסלו [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש עם גל האישורים שניתנו באותה תקופה, והתיישב בשכונה שהקים הרבי עבור העולם ב[[קרית מלאכי]]{{הערה|כאשר הגיע לארץ המתין לו אחיו שעלה שנים רבות לפניו, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, ורצה לקחת אותו עמו ולדאוג לו למגורים ולשאר צרכיו, אך החסידים שפגש בשדה אמרו לו שהרבי אמר שהעולים יתיישבו בקרית מלאכי, והוא הצטרף לחסידים.}}.


במשך שנים רבות עבד לפרנסתו כשומר במפעל, והקפיד לצד זאת על הנהגות חסידיות, נמנה על משכימי הקום ומראשוני באי בית הכנסת החב"די המרכזי בקרית מלאכי, והתמיד בכך אף לאחר יציאתו ל[[פנסיה]].
במשך שנים רבות עבד לפרנסתו כשומר במפעל, והקפיד לצד זאת על הנהגות חסידיות, נמנה על משכימי הקום ומראשוני באי בית הכנסת החב"די המרכזי בקרית מלאכי, והתמיד בכך אף לאחר יציאתו ל[[פנסיה]].
שורה 24: שורה 24:
==משפחתו==
==משפחתו==
*בתו מרת אסתר הניה, רעיית הרב [[משה הויכברג]] - ירושלים
*בתו מרת אסתר הניה, רעיית הרב [[משה הויכברג]] - ירושלים
*בתו מרת ריבה - נפטרה צעירה
*בתו מרת בלומה רבקה (ריבה) - נפטרה בצעירותה
בתו מרת חיה מושקא צביה, רעיית ר' יצחק מאיר נימרובסקי - קרית מלאכי
בתו מרת חיה מושקא צביה, רעיית ר' יצחק מאיר נימרובסקי - קרית מלאכי



גרסה מ־09:43, 6 בפברואר 2022

הרב מנחם מענדל כהן (י"ח סיון תרפ"ב-י"ג אדר תשע"ה) היה מזקני חסידי חב"ד בקרית מלאכי, ומשומרי הגחלת היהודית בברית המועצות.

תולדות חיים

נולד לאביו ר' צבי כהן ולאמו מרת אסתר העניה בי"ח סיון תרפ"ב. בשעת הברית נקרא על שם זקנו, הרב מנחם מענדל הכהן שנקרא על שם זקנו הרב מנחם מענדל הכהן, שנקרא על שם זקנו רבי מנחם מענדל הכהן, תלמידו המובהק של הבעל שם טוב - כשהוא היה דור שמיני לתלמיד הבעל שם טוב.

משפחתו נמנתה על חסידי רחמסטוויקא והתגוררה באחוזה בעיירה קטנה במחוז קייב. בעודו ילד קטן, עם עליית הקומוניסטים לשלטון, זרקו האיכרים הגויים את משפחתו מהאחוזה שהיתה ברשותם, והם עברו להתגורר בחרקוב, שם הכיר את חסידי חב"ד והתקרב אליהם.

בזמן מלחמת העולם השניה, לחם בחזית הרוסית[1] ועל אף הקושי נזהר ממאכלות אסורים.

עם סיום המלחמה התיישב בסמרקנד שם הצטרף לקהילה החב"דית והפך בעצמו לחסידי חב"ד.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת לאה בת ר' צבי (הירש) אייזיק מסינה דרבינר, מחסידי אדמו"ר הרש"ב.

לאחר יציאתם של רוב חסידי חב"ד מרוסיה ביציאת רוסיה תש"ו, נותר ברוסיה והיה משומרי הגחלת שפעלו במסירות נפש להחזקת היהדות ברוסיה הסובייטית.

בחודש כסלו תשל"ב עלה לארץ הקודש עם גל האישורים שניתנו באותה תקופה, והתיישב בשכונה שהקים הרבי עבור העולם בקרית מלאכי[2].

במשך שנים רבות עבד לפרנסתו כשומר במפעל, והקפיד לצד זאת על הנהגות חסידיות, נמנה על משכימי הקום ומראשוני באי בית הכנסת החב"די המרכזי בקרית מלאכי, והתמיד בכך אף לאחר יציאתו לפנסיה.

נהג לסיים בכל שבת את ספר התהילים, והרבה לקרוא ולספר סיפורי חסידים.

היה מזקני החסידים בקרית מלאכי, ונפטר בגיל 92 בי"ג אדר תשע"ה.

משפחתו

  • בתו מרת אסתר הניה, רעיית הרב משה הויכברג - ירושלים
  • בתו מרת בלומה רבקה (ריבה) - נפטרה בצעירותה

בתו מרת חיה מושקא צביה, רעיית ר' יצחק מאיר נימרובסקי - קרית מלאכי

הערות שוליים

  1. במשפחה מסופר שלזקנם היתה הבטחה שבמשך 7 דורות לא יגוייסו לצבא, והוא היה הדור השמיני.
  2. כאשר הגיע לארץ המתין לו אחיו שעלה שנים רבות לפניו, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, ורצה לקחת אותו עמו ולדאוג לו למגורים ולשאר צרכיו, אך החסידים שפגש בשדה אמרו לו שהרבי אמר שהעולים יתיישבו בקרית מלאכי, והוא הצטרף לחסידים.