מיכאל בן ארי

בן ארי לצד תמונת הרבי בפתח לשכתו בכנסת

בן ארי בכינוס הקהל בתל אביב בתשס"ט

מיכאל בן ארי (יליד שנת תשכ"ד) הוא דוקטור להסטוריה וראש ישיבת "הרעיון היהודי". כיהן כחבר כנסת בשנים תשס"ח-תשע"ג ונחשב לאחד ממשיכי דרכו של מאיר כהנא.

תולדות חיים

בן ארי נולד בכ"ד בתשרי תשכ"ד.

בן ארי גדל בדרום תל אביב למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר בימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע שלום הגליל כלוחם שריון. לאחר מכן למד ב ישיבת מרכז הרב. והשתתף בגרעין המייסד של ישיבת הרעיון היהודי.

את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד הוא מרבה לעסוק במחקריו בהר הבית ובבית המקדש. והקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות הר הבית והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.

שימש בתפקידי חינוך שונים בין היתר כמנהל בית ספר, רב בית ספר, כמורה לתנ"ך וכמחנך, בנוסף הוא מרצה מבוקש על בית המקדש והר הבית.

בן-ארי מתגורר בקרני שומרון. והוא נשוי למרת שרה ואב לתשעה ילדים. אחיו, היה ראש מועצת קרני שומרון, ובן דודו הוא חסיד חב"ד - קובי בן ארי.

פעולות ציבוריות

היה לאחד מתלמידיו של ר' מאיר כהנא, מה שהוביל להצטרפותו לתנועת כ"ך. ובהמשך לתנועת 'חזית יהודית לאומית' של ברוך מרזל.

פועל רבות בענייני שלימות הארץ ובבעיית המסתננים באפריקה, ועקב מגוריו בילדותו בשכונות דרום תל אביב סבל מאלימות קשה מצד המסתננים ובמשך השנים ארגן הפגנות רבות נגד ההסתננות, בנוסף עם היבחרותו לכנסת בחר לשכן את לשכתו בלב שכונה בדרום תל-אביב.

הים את הקרן להצלת עם ישראל בה הוא עוסק בענייני סכנת פינוי ישובים ובעיית המסתננים באפריקה.

בן ארי משמש גם כשדרן בתוכנית רדיו ביחד עם איתמר בן גביר, וכתב שתי ספרים: אחד על בית המקדש ואחד על בעיית המסתננים.

פעילות פוליטית

התמודד לכנסת בפעם הראשונה ביחד עם ברוך מרזל בתוך מפלגת חירות בראשות מיכאל קליינר ולא עבר את אחוז החסימה.

בשנת תשס"ד הקים את ביחד עם ברוך מרזל את מפלגת חזית יהודית לאומית המוכרת כיום בשם עוצמה יהודית והתמודד במקום השני בבחירות תשס"ד אך לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.

בבחירות שהתקיימו בשנת תשס"ט הקים בן ארי ביחד עם ברוך מרזל והרב שלום דובער וולפא את תנועת "ארץ ישראל שלנו" והתמודד מטעמה במקום הרביעי במפלגת האיחוד הלאומי ונבחר לכנסת{{הנאום הראשון של בן ארי בכנסת }}, ופעל רבות במסדרונות השלטון לקידום האינטרסים החב"דיים, והביא את דעתו של הרבי בנושא שלימות הארץ על גבי בימת הכנסת, בנוסף, הקים את שדולת גיור כהלכה ופעל רבות בנושאי הגיור, שלימות הארץ ובעיית המסתננים במשך כהונתו בכנסת.

בשנת תשע"ג רץ ברשימה נפרדת תחת השם "עוצמה לישראל" יחד עם חבר הכנסת אריה אלדד והתמודד שוב, אך סיעתו לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת.

בשנת תשע"ה לא התמודד לכנסת עקב כך שהוא נוהג לעלות להר הבית, ובבחירות אלו התמודד ראש המפלגה ברוך מרזל כמועמד יחיד מטעם "עוצמה יהודית" בתוך רשימת יחד.

בשנת תשע"ט מונה לראש מפלגת עוצמה יהודית במקומו של ברוך מרזל והוצב במקום החמישי ברשימת 'איחוד מפלגות הימין' אך נפסל מריצה לכנסת על ידי בג"ץ.

קשריו עם חב"ד

בן ארי פועל רבות למען חב"ד והצהיר כי בראש ובראשונה פועל לביצוע שלושת השלמויות אותם קבע הרבי ורואה את עצמו כנציג חב"ד לכנסת, הוא מוזמן לעשרות כנסים ואירועים של חב"ד ושותף בפעילות חב"ד בשלל נושאים.

בהתוועדות י' שבט תשע"ט סיפר שכשאביו חלה מאוד והיה קרוב לכריתת רגלו הם כתבו לרבי וקיבלו תשובה כי הם צריכים לבדוק את התפילין והמזוזות, הם בדקו אותם ומיד גילה שהייתה חסרה המילה "ובלכתך", המשפחה נדהמה ותיקנה מייד, ובזכות זה אביו ניצל מהכריתה וחי עוד שנים רבות לאחר מכן.

קישורים חיצוניים

• ידיעות נוספות על מיכאל בן ארי
• מאת: מנדי ריזל, "מי שמדבר על אחוז החסימה – שייקח בחשבון שאני חרש" - באתר שטורעם
• הקנאות, החורבן והציפייה ● ראיון מרתק