2,460
עריכות
←היסטוריה
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בשנת [[תשס"ה]], היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש באר שבע והסביבה זאת לאחר | בשנת [[תשס"ה]], היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש באר שבע והסביבה זאת לאחר ש'''בית הספר לבנים עוזיאל''' לא נתן מענה הולם מבחינה רוחנית וגשמית. | ||
את המשימה נטל הרב [[ניצן חלק]] שהיה בבעלותו בית | את המשימה נטל הרב [[ניצן חלק]] שהיה בבעלותו את בית הכנסת '''היכל דוד''' בשכונת נווה זאב בעיר והחל להכשיר את המקום שיהיה הולם לקליטת תלמידים, היה צורך באישור השכנים על הקמת מוסד חינוכי והרב ניצן החל להחתים את תושבי הרחוב ורוב רובו חתם, אך נתקל בשכן אחד שסירב בכל תוקף. | ||
שנת הלימודים [[תשס"ו]] הייתה בפתח ואי אפשר להתחיל בשיפוצים בלי אישור השכן הסרבן, אך הרב ניצן לא התייאש ופנה שוב לאותו שכן בתשעה באב תשס"ה פחות מחודש לתחילת שנת הלימודים הרב ניצן הגיע לביתו ופתח בתחנונים שיסכים לחתום, אותו שכן ראה בחדשות את גירוש גוש קטיף שהתרחש באותו יום בדיוק, וכשראה את המראות הקשים פרץ בבכי וחתם על האישור. | |||
כנגד כל הסיכויים, ב[[א' אלול]] [[תשס"ה]] נפתחה שנת הלימודים בבית הספר הקטן בו למדו כ-30 ילדים בכיתות א'-ד', והמוסד היה בניהולו של הרב ניצן ואחיו הרב אייל חלק, והמורים היו: [[רפאל בכר]], אלעזר הלל, איתן אליהו והרב אייל חלק. | כנגד כל הסיכויים, ב[[א' אלול]] [[תשס"ה]] נפתחה שנת הלימודים בבית הספר הקטן בו למדו כ-30 ילדים בכיתות א'-ד', והמוסד היה בניהולו של הרב ניצן ואחיו הרב אייל חלק, והמורים היו: [[רפאל בכר]], אלעזר הלל, איתן אליהו והרב אייל חלק. | ||
בשנת [[תשס"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-60 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה שיכלול שני מבנים גדולים בעלי שתי קומות לכיתות התלמידים ועוד מבנה ארוך | בשנת [[תשס"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-60 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה שיכלול שני מבנים גדולים בעלי שתי קומות לכיתות התלמידים ועוד מבנה ארוך שבו ישכנו המשרדים. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והמקום החדש אפשר קליטה של עוד כ-100 ילדים. | ||
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "מעיינות חב"ד". | בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "מעיינות חב"ד". | ||
בשנת [[תשע" | בשנת [[תשע"ו]] עבר המבנה שיפוץ נוסף ונרכשו עוד שני מגרשי ענק בצמוד לבניין התלמוד תורה ובשנת [[תשע"ט]] נחנך בניין מפואר חדש, אולם ספורט, חדר מחשבים ועוד 6 מגרשי כדורגל לרווחת התלמידים. | ||
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים. | אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים. | ||