יואב אקריש: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
נחשב למרצה מבוקש, ומוזמן לעיתים תדירות לשיעורים והרצאות בכל רחבי הארץ. | נחשב למרצה מבוקש, ומוזמן לעיתים תדירות לשיעורים והרצאות בכל רחבי הארץ. | ||
בשנת [[תשפ"ב]] הוציא לאור את ספרו הראשון 'רגע של חכמה', המלקט רעיונות על פרשת השבוע שהציע בהרצאותיו לאורך השנים, ערוכים בלשון קלילה. | ==ספריו== | ||
בשנת [[תשפ"ב]] הוציא לאור את ספרו הראשון 'רגע של חכמה', המלקט רעיונות על פרשת השבוע שהציע בהרצאותיו לאורך השנים, ערוכים בלשון קלילה{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/crop/2021/11/619a02ed5922e_1637483245_news_images_gallery.jpg הרב אקריש בתצלום עם הספר ביריד החסידות בניני האומה בירושלים, י"ט כסלו תשפ"ב].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אקריש, יואב יוסף}} | {{מיון רגיל:אקריש, יואב יוסף}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־15:08, 28 בנובמבר 2021
הרב יואב יוסף אקריש (יליד שנת תשמ"א) הינו שליח הרבי ומרבני קהילת חב"ד בחדרה, ראש כולל בסניף כולל תורה שלימה המקומי, מראשי הדוברים בארגון פרדס - במה לחכמה יהודית, ומרצה מבוקש.
תולדות חיים
נולד בשנת תשמ"א למשפחה של יוצאי צרפת.
בשנים תשנ"ט-תשס"א למד בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ולקראת שנת הלימודים תשס"ב נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר נישואיו עם רעייתו רבקה, התגורר במשך תקופה בביתר עילית.
במשך תקופה שימש כשליח הרבי בעיר ז'נבה שבשווייץ, ועם חזרתו לארץ הקודש השלים את לימודי ההלכה שלו והוסמך לשמש כרב אזורי, כרב העוסק בחופה וקידושין, כמדריך חתנים, וכן השתלם בתחומים נוספים.
עם פתיחתו של סניף כולל תורה שלימה בעיר חדרה, מונה לעמוד בראש הכולל, ולהדריך את האברכים הצעירים בלימודי ההלכה ולהכווין את דרכם בפעילות של שליחות תורנית ברחבי העיר חדרה.
בתקופה הראשונה להקמתו של פרדס - במה לחכמה יהודית, הצטרף לסגל הראשי של המרצים מטעם הארגון, וסרטונים והרצאות שלו מופצים באופן נרחב וזוכים לאחוזי צפיה גבוהים.
נחשב למרצה מבוקש, ומוזמן לעיתים תדירות לשיעורים והרצאות בכל רחבי הארץ.
ספריו
בשנת תשפ"ב הוציא לאור את ספרו הראשון 'רגע של חכמה', המלקט רעיונות על פרשת השבוע שהציע בהרצאותיו לאורך השנים, ערוכים בלשון קלילה[1].
