שופרו של משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] דייק{{הערה|בלקוטי תורה דרושים לר"ה נח, א ואילך. וראה גם מאמר זה (בשינויים קלים) באוה"ת דברים כרך ה' דרושי ר"ה ע' ב'עז ואילך. וראה ביאור למאמר זה באוה"ת ר"ה ע' א'תה ואילך. שם א'תח ואילך.}} מהי המעלה דשופר '''גדול''' וכן בזה שנאמר "יתקע" סתם ולא נאמר מי הוא התוקע. יתרה מזו דייק [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|עטרת ראש שער ר"ה פכ"ב.}} בלשון "יתָּקע" שמורה שיתקע מעצמו. ונקודת הביאור היא, שההתעוררות שעל ידי שופר רגיל היא רק לאלה שהם בקירוב קצת, ובכדי לעורר את האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים שגם הם יתעוררו לבוא לירושלים ולהשתחוות לה', הוא על ידי שופר גדול. | [[אדמו"ר הזקן]] דייק{{הערה|בלקוטי תורה דרושים לר"ה נח, א ואילך. וראה גם מאמר זה (בשינויים קלים) באוה"ת דברים כרך ה' דרושי ר"ה ע' ב'עז ואילך. וראה ביאור למאמר זה באוה"ת ר"ה ע' א'תה ואילך. שם א'תח ואילך.}} מהי המעלה דשופר '''גדול''' וכן בזה שנאמר "יתקע" סתם ולא נאמר מי הוא התוקע. יתרה מזו דייק [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|עטרת ראש שער ר"ה פכ"ב.}} בלשון "יתָּקע" שמורה שיתקע מעצמו. ונקודת הביאור היא, שההתעוררות שעל ידי שופר רגיל היא רק לאלה שהם בקירוב קצת, ובכדי לעורר את האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים שגם הם יתעוררו לבוא לירושלים ולהשתחוות לה', הוא על ידי שופר גדול. | ||
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את עניינם של שלושת סוגי שופרות המצויים במקורות: | |||
א. השופר בו תוקעים ב[[ראש השנה]] (בחול, ובמקדש אף בשבת). | |||
ב. השופר אותו שמעו | |||
עם ישראל ב[[מעמד הר סיני]], שעליו נאמר "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד". | |||
ג. השופר | |||
שיישמע בזמן [[הגאולה]]. | |||
על ידי שישראל תוקעים בשופר בראש השנה, שהיא הצעקה של פנימיות הלב שלמעלה מהשכל, על ידי זה נמשך פנימיות הלב שלמעלה כביכול, רצון העליון שלמעלה מהחכמה. כמו שתקיעת שופר של האדם היא הצעקה של פנימיות הלב, על דרך זה הוא למעלה, שענין תקיעת שופר האמורה בפסוק "ואד' הוי' בשופר יתקע"{{זכריה ט, יד.}} הוא המשכת וגילוי הפנימיות. | |||
והחילוק בין שופר סתם לשופר גדול הוא, דשופר סתם הוא המשכת וגילוי הפנימיות דאלקות שלמעלה מעולמות אבל שייך לעולמות, סובב כל עלמין, ושופר גדול הוא המשכת וגילוי הפנימיות דאלקות שלמעלה משייכות לעולמות, למעלה גם מסובב. וזהו שבשופר סתם כתיב ואד' הוי' בשופר יתקע, דאד' הוי' הם שמות, אלא ששמות אלה (אד' הוי' בניקוד אלקים) הם נעלים ביותר8, ובשופר גדול כתיב יתקע סתם ולא נאמר מי הוא התוקע, כי תקיעה זו היא המשכה וגילוי מבחינת סתימא דכל סתימין, שלמעלה משמות. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־20:45, 10 בספטמבר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
שופרו של משיח הוא השופר גדול שיישמע בזמן הגאולה, המוזכר בפסוק[1] "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים". וכפי שאומרים בתפילת שמונה עשרה "תקע בשופר גדול לחרותנו".
במקורות
במדרשים[2] מובא אודות הקרניים של אילו של יצחק, אותו העלה אברהם אבינו לעולה בעת עקידת יצחק, שהקרן השמאלית נשמע קולה במעמד הר סיני שנאמר[3] "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד", והקרן הימנית שהיא גדולה מהשמאלית עתיד לתקוע בה לעתיד לבוא, שנאמר[1] "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".
ודנו במפרשים כיצד יתכן הדבר שקרניים של איל שהיה קרבן עולה שעולה כליל לה', נשתמרו לצורך תקיעה מאוחרת יותר[4]. וכן כיצד מותר להשתמש בקרניים אלו מצד דין מעילה שאסורה בקדשים[5].
בהיות השופר שופר גדול, ישמע קולו עד לאובדים והנדחים בארצות אשור ומצרים, וזה יגרום להם להתעוררות עד לעלייתם ארצה בקיבוץ הגלויות ממדינות אלו.
בתורת החסידות
רבותינו נשיאנו ביארו באריכות את עניינו הפנימי של השופר גדול והתעכבו על פרטים ופרטי פרטים בכתובים שאודותיו. כמו כן ביארו את ההקשר בין השופר של ימות המשיח לתקיעת השופר של ראש השנה והעבודה הרוחנית שבהם.
אדמו"ר הזקן דייק[6] מהי המעלה דשופר גדול וכן בזה שנאמר "יתקע" סתם ולא נאמר מי הוא התוקע. יתרה מזו דייק אדמו"ר האמצעי[7] בלשון "יתָּקע" שמורה שיתקע מעצמו. ונקודת הביאור היא, שההתעוררות שעל ידי שופר רגיל היא רק לאלה שהם בקירוב קצת, ובכדי לעורר את האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים שגם הם יתעוררו לבוא לירושלים ולהשתחוות לה', הוא על ידי שופר גדול.
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את עניינם של שלושת סוגי שופרות המצויים במקורות:
א. השופר בו תוקעים בראש השנה (בחול, ובמקדש אף בשבת).
ב. השופר אותו שמעו עם ישראל במעמד הר סיני, שעליו נאמר "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד".
ג. השופר שיישמע בזמן הגאולה.
על ידי שישראל תוקעים בשופר בראש השנה, שהיא הצעקה של פנימיות הלב שלמעלה מהשכל, על ידי זה נמשך פנימיות הלב שלמעלה כביכול, רצון העליון שלמעלה מהחכמה. כמו שתקיעת שופר של האדם היא הצעקה של פנימיות הלב, על דרך זה הוא למעלה, שענין תקיעת שופר האמורה בפסוק "ואד' הוי' בשופר יתקע"תבנית:זכריה ט, יד. הוא המשכת וגילוי הפנימיות.
והחילוק בין שופר סתם לשופר גדול הוא, דשופר סתם הוא המשכת וגילוי הפנימיות דאלקות שלמעלה מעולמות אבל שייך לעולמות, סובב כל עלמין, ושופר גדול הוא המשכת וגילוי הפנימיות דאלקות שלמעלה משייכות לעולמות, למעלה גם מסובב. וזהו שבשופר סתם כתיב ואד' הוי' בשופר יתקע, דאד' הוי' הם שמות, אלא ששמות אלה (אד' הוי' בניקוד אלקים) הם נעלים ביותר8, ובשופר גדול כתיב יתקע סתם ולא נאמר מי הוא התוקע, כי תקיעה זו היא המשכה וגילוי מבחינת סתימא דכל סתימין, שלמעלה משמות.
קישורים חיצוניים
- מאמר ד"ה והיה ביום ההוא תשכ"ח קונטרס ראש השנה - תשנ"ב
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 ישעיהו כז, יג.
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק ל"א. הובא גם בילקוט שמעוני פרשת וירא רמז ק"א.
- ↑ שמות יט, יט.
- ↑ הרמב"ן יתרו יט, יג. "ולא הבינותי זה, כי אילו של יצחק עולה הקריב אותו והקרנים והטלפים הכל נשרף בעולות? אולי גבל הקב"ה עפר קרנו והחזירו למה שהיה".
- ↑ ראה ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן ז׃ שופרו של משיח מאילו של יצחק.
- ↑ בלקוטי תורה דרושים לר"ה נח, א ואילך. וראה גם מאמר זה (בשינויים קלים) באוה"ת דברים כרך ה' דרושי ר"ה ע' ב'עז ואילך. וראה ביאור למאמר זה באוה"ת ר"ה ע' א'תה ואילך. שם א'תח ואילך.
- ↑ עטרת ראש שער ר"ה פכ"ב.