יעקב אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יעקב אבינו''' הוא השלישי ב[[אבות]], בנו של [[יצחק אבינו]] ו[[רבקה אימנו]] | '''יעקב אבינו''' הוא השלישי ב[[אבות]], בנו של [[יצחק אבינו]] ו[[רבקה אימנו]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
===לידתו=== | |||
נולד בערב [[חג סוכות]] ב'ק"ח ל[[יצחק אבינו]] ול[[רבקה אמנו]] שהייתה עד אז עקרה יחד עם תואמו [[עשיו]], בתורה מסופר על לידתם של יעקב ועשיו ש:{{ציטוטון|וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו, וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב}}{{הערה|[[ספר בראשית]], כ"ה, כ"ה - כ"ו.}}. | |||
===מכירת הבכורה=== | |||
{{ערך מורחב|מכירת הבכורה}} | |||
===בריחתו לחרן=== | |||
{{ערך מורחב|הליכת יעקב לחרן}} | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
===נשמתו ועבודתו=== | ===נשמתו ועבודתו=== | ||
גרסה מ־18:00, 20 ביוני 2021
יעקב אבינו הוא השלישי באבות, בנו של יצחק אבינו ורבקה אימנו.
תולדות חיים
לידתו
נולד בערב חג סוכות ב'ק"ח ליצחק אבינו ולרבקה אמנו שהייתה עד אז עקרה יחד עם תואמו עשיו, בתורה מסופר על לידתם של יעקב ועשיו ש:"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו, וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב"[1].
מכירת הבכורה
| ערך מורחב – מכירת הבכורה |
בריחתו לחרן
|
| ערך מורחב – הליכת יעקב לחרן |
בתורת החסידות
נשמתו ועבודתו
נשמת יעקב נמשכת מספירת התפארת, אשר ענינה - מידת הרחמים, שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד, דבר המתבטא באמירתו:"אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי", התכללות חסד וגבורה כאחד, שזהו עניין מידת הרחמים הנקראת בשם תפארת, שענינה - היופי הנוצר מהגיוון והמיזוג של שני הפכים.
לכן עבודתו של יעקב הייתה משולבת - שעל-אף הרגשת הביטול, הריחוק והאפסיות - כלפי ה', מחמת הרגשת קדושתו יתברך שהוא קדוש ומובדל ולית מחשבה תפיסא ביה כלל, הוא חוזר ומתעורר באהבה וגעגועים אל ה' ומעורר רחמים רבים על נשמתו, וכמו שכתוב "מרחוק ה' נראה לי", דהיינו מדת הרחמים על נשמתו בגלל הרגשת הריחוק.
ובשל כך הוא הצטיין גם במידת הרחמים על הילדים הרכים ועל הצאן.
מידותיו
מדתו של יעקב אבינו הייתה שפלות וביטול כלפי הקדוש ברוך הוא. במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו הקב"ה חסדים, הוא לא היה מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו. כך היה גם כאשר ניצל מלבן הארמי ומאליפז, אמר ש:"קטנתי מכל החסדים"[2].
היפוכו הגמור של יעקב היא מידת ישמעאל[3].
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
הערות שוליים
- ↑ ספר בראשית, כ"ה, כ"ה - כ"ו.
- ↑ ספר בראשית, ל"ב, י"א.
- ↑ אגרת הקודש - ב'