בית שניאורסון בליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==רכישת המבנה== | ==רכישת המבנה== | ||
הבית נקנה בשנת [[ | הבית נקנה בשנת [[תשמ"ט]] על ידי בחורים מישיבת חב"ד במוסקבה{{הערת שוליים|ביניהם התמים (דאז) נחום תמרין, שאף היה שותף לבניית האוהל יחד עם הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]] בשנת [[תש"נ]], ובעוד מקומות. הבית אף נרשם על שמו במהלך הקניה.}}, שקיבלו את הסכמת וברכת [[הרבי]] באמצעות לשכת [[עזרת אחים]]. | ||
הבית נקנה לכתחילה עבור הרבי כהמשך לבקשת הרבי ב[[שנת הבניין]] לרכוש כמה שיותר בניינים, ב[[כ"א חשוון]] [[תשמ"ט]] (1988). | הבית נקנה לכתחילה עבור הרבי כהמשך לבקשת הרבי ב[[שנת הבניין]] לרכוש כמה שיותר בניינים, ב[[כ"א חשוון]] [[תשמ"ט]] (1988). | ||
גרסה מ־17:23, 3 ביוני 2021
בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש, המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה.
רכישת המבנה
הבית נקנה בשנת תשמ"ט על ידי בחורים מישיבת חב"ד במוסקבה[1], שקיבלו את הסכמת וברכת הרבי באמצעות לשכת עזרת אחים.
הבית נקנה לכתחילה עבור הרבי כהמשך לבקשת הרבי בשנת הבניין לרכוש כמה שיותר בניינים, בכ"א חשוון תשמ"ט (1988).
כשנשאלו הבחורים התמימים על ידי הרבי באיזה כתובת נמצא הבית, ענו שאין כתובות בליובאוויטש[2]. שאלם הרבי איך קוראים לבית, וענו מיד 'בית שניאורסאהן', מאז קרא הרבי לבית בשם זה. גם תושבי העיירה הגויים, החלו לקרוא כך לבית - ברוסית - 'דום שניאורסונא' ( - дом шнеерсоа)[3].
מחירו של הבית היה 300 דולר, והרבי ביקש לשלם על הבית מרכושו הפרטי, ואכן הבית נרשם בטאבו על שמו של הרבי, ובמכירת חמץ בשנת תשנ"א כבר הופיע הבית כחלק מהמקומות שהרבי מכר בשטר מכירת חמץ שלו.
מיד לאחר הקניה רשמו התמימים על הבית בגדול: 770 בית חב"ד.
בכ"א חשון תש"ע הושלמו השיפוצים של הבית, והוא משמש כיום כבית הכנסת אורחים ליהודים הפוקדים את העיירה, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד, ישיבת תומכי תמימים ותולדות העיירה.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ביניהם התמים (דאז) נחום תמרין, שאף היה שותף לבניית האוהל יחד עם הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב בשנת תש"נ, ובעוד מקומות. הבית אף נרשם על שמו במהלך הקניה.
- ↑ אז לא היה כתובות, כיום ישנם כתובות בעיירה, כשהרחוב של חצר רבותינו בעיירה, נקראה בשם 'חב"דסקאיא'.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, שלום דובער לוין, עמ' שלג - שלד