כתב מזוזות: הבדלים בין גרסאות בדף
(מושגי יסוד, לא הגזמנו...) |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''לזאשא נזקצסא''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח פרשת חוקת ד' תמוז תש"פ עמוד 6 | *'''לזאשא נזקצסא''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח פרשת חוקת ד' תמוז תש"פ עמוד 6, כתבת המשך - בגליון פרשת בלק י"א תמוז | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־12:41, 28 באפריל 2021
כתב מזוזות הוא צופן, בסגנון של - א"ב ג"ד, כאשר כל אות מתחלפת באות הבאה אחריה בסדר האל"ף בי"ת.
לדגומא: אותיות נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האל"ף-בי"ת של אותיות המקור מ' ע' מ' ד'. כך גם שם ה' מוחלף על ידי האותיות י' ה' ו' ה' והופך ל-כ' ו' ז' ו'.
שיטת צופן זו קרויה בשם "כתב מזוזות", בשל העובדה שסופרי סת"ם משתמשים בקידוד זה[2] בכיתוב המופיע מאחורי המזוזה באותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם אותיות רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".
בתקופת השלטון הקומוניסטי ברוסיה, כשרצו החסידים לכתוב אודות דמי ה'דמי מעמד' ששלחו לרבי, מאימת הצנזור והמשטרה החשאית השתמשו החסידים בשיטת צופן זה, וכתבו 'דמי נפנה' על מנת להסתיר את הסיוע הכספי שנתנו לרבי, שנחשב באותה עת כאויב הממשלה.
הכינוי 'נפנה', נותר גם לאחר נפילת שלטון הקומוניזם בברית המועצות, והוא מופיע במכתבי הרבי ואדמו"ר הריי"צ[3].
לקריאה נוספת
- לזאשא נזקצסא, מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח פרשת חוקת ד' תמוז תש"פ עמוד 6, כתבת המשך - בגליון פרשת בלק י"א תמוז
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מכתב הילדה (במכתבה של הילדה הפיענוח הוא הפוך מהכתב הרגיל (אות קודם, ואצלה אות לפני); מענה הרבי בכתב מזוזה.
- ↑ על פי דברי הרא"ש בהלכות מזוזה סי"ח.
- ↑ ראו לדוגמה מכתב הרבי לחסיד ר' בן ציון שם טוב ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.